Streetwise Hebrew

It's elections day in Israel, in case you hadn't noticed, so today we’ll talk about voting in Hebrew. Guy also tells us how it’s connected to the word for finger - אצבע. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehatsbi’a – To vote – להצביע Etsba, etsba’ot – Finger, fingers – אצבע, אצבעות Lehatsbi’a al mashehu – To point at something – להצביע “Ein lachem adayin zchut hatsba’a” – You still don’t have the right to vote – אין לכם עדיין זכות הצבעה “Aval yesh lachem zchut hashpa’a” – But you do have the right to influence – אבל יש לכם זכות השפעה Hatsbaa le-mishehu – Voting for someone – הצבעה למישהו Le-mi / avoor mi ata matsbi’a – Whom do you vote for? – למי / עבור מי אתה מצביע Hatsba’a ba bchirot – Vote in the elections – הצבעה בבחירות Hatsba’a al hahachlata – Vote on a decision – הצבעה על ההחלטה Lehatsbi’a al mashehu – Pointing at something – להצביע על משהו “Ani rotse lehatsbi’a al ha-gormim ha-hashuvim” – I want to highlight the key factors – אני רוצה להצביע על הגורמים החשובים Hatsbaa

Lior Peleg, our beloved editor and technical producer, is leaving us. As a tribute to him, we’ll explore his full name and learn some cool stuff about it, especially about Or, light. New words & expressions Peleg, plagim – פֶּלֶג, פְּלָגִים Ve-haya ke’etz shatul al palgei mayim – וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פלגי מים Palgei mayim – פַּלְגֵּי מַיִם Ha-peleg ha-matun –הַפֶּלֶג הַמָּתוּן Or, orot –אוֹר, אוֹרוֹת Or – עוֹר Ha-or shelcha, me’ir, adayin zoher –הָאוֹר שֶׁלְךָ, מֵאִיר, עָדַיִין זוֹהֵר Ha-ner shelcha, meir, adayin bo’er –הַנֵּר שֶׁלְךָ, מֵאִיר, עָדַיִין בּוֹעֵר Le’ha’ir –לְהָעִיר Et chadar ha-ambatia –אֶת חֲדַר הָאַמְבָּטְיָה Mumlatz le’ha-ir –מוּמְלָץ לְהָאִיר Bimnorat tikra –בִּמְנוֹרַת תִּקְרָה Le’ha’ir – לְהָעִיר Chalon echad haya mu’ar –חֲלוֹן אֶחָד הָיָה מוּאָר Lehadlik et ha-or –לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר Ata yachol lehadlik et ha-or –אָתָה יָכוֹל לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר Tadlik, tadliki, tadliku –תַּדְלִיק, תַּדְלִיקִי, תַּדְלִיקוּ Lechabot et ha-or –לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר Techabe, techabi, techabu –תּ

We might not be as polite as the Brits, but we still enjoy talking about the weather while waiting for our favorite Tel Avivi bus.  Host Guy Sharett shares some useful structures and words you can use with the really nice old lady with the red coat and funny hat that speaks to you relentlessly.   Words and expressions discussed: Mezeg avir – מֶזֶג אָוִויר Mezeg – מֶזֶג Avir – אָוִויר Mezeg ha-avir – מֶזֶג הָאָוִויר Mizug avir – מִיזוּג אָוִויר Tachazit mezeg ha’avir –תַּחֲזִית מֶזֶג הָאָוִויר Lachzot –לַחְזוֹת Ha-chazai moser et ha-tachazit –הַחַזַּאי מוֹסֵר אֶת הַתַּחֲזִית Chazai, chaza’it –חַזַּאי, תַּחֲזִית Me’unan –מְעוּנָן Achshav me’unan –עַכְשָׁיו מְעוּנָן Ve-yom chadash matchil, me’unan chelkit im geshem ka-ragil – וְיוֹם חָדָשׁ מַתְחִיל, מְעוּנָן חֶלְקִית עִם גֶּשֶׁם כַּרָגִיל Me’unan chelkit – מְעוּנָן חֶלְקִית Chelek – חֶלֶק Ad machar ba-tsohorayim –עָד מָחָר בַּצָהָרַיִים Tsafuy –צָפוּי Geshem mekomi –גֶּשֶׁם מְקוֹמִי Be’ikar bi-tsfon ha-aretz –בְּעִיקָר בִּצְפוֹן הָאָרֶץ Acahar kach –אָחָר כָּךְ

It is Memorial Day in Israel. So today we discuss the ins and outs of זיכרון, the Hebrew word for memory. What’s the difference between לזכור and להיזכר, if both of them mean ‘to remember’? And what does a secretary have to do with it? Guy helps jog our memory. Listen to the All Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hu zachar – He remembered – הוא זכר Ani zocher ota – I remember her – אני זוכר אותה Hu achal – He ate – הוא אכל Hu katav – He wrote – הוא כתב Hu Halach – He went – הוא הלך Hu zocher mashehu/mishehu – He remembers something/someone – הוא זוכר משהו/מישהו Zachur li – I remember (“it’s remembered to me”) – זכור לי “Im tizkeri oti, Sivan” – “If you remember me, Sivan” – אם תזכרי אותי, סיוון Tizkor! – Remember this, you owe me one – תזכור Tizkor, ah? – Remember that, okay? – ?תזכור, אה Tizkor she- – Remember that – תזכור ש Lech tizkor – Go remember – לך תזכור Wow, lech tizkor akhshav – Wow, try to remember now – וואו, לך תזכור עכשיו Mi zocher? – Who can remember these things? – ?מי זוכר

Lots of Hebrew learners find it hard to discern between ‘speak,’ ‘talk,’ and ‘tell’ when they talk with their Israeli friends, colleagues, classmates, and flatmates. It’s time, once and for all, for Guy to imprint it on our memories. Don’t worry, it’s not difficult! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ledaber – To speak – לדבר Medaber – Speaking – מדבר “Ratsiti ledaber itcha al hakol” – I wanted to talk to you about everything – רציתי לדבר איתך על הכל Ani medaber im – I am talking to – אני מדבר עם Hu amar – He said – הוא אמר “Az ma ratsinoo lehagid be’etsem” – So what did we actually want to say? – אז מה רצינו להגיד בעצם “Tagid li eich la’atsor et ha-dma’ot” – Tell me how to stop the tears – תגיד לי איך לעצור את הדמעות Tagid / tagidi / tagidoo li – Tell me (imperative) – תגיד / תגידי / תגידו לי Emor / imri / imroo – Tell (archaic imperative) – אמור, אמרי, אמרו  “Slicha, ata yachol lehagid li eifo ha orez?” – Excuse me, could you please tell me where the rice is? – סליחה, אתה יכול

Matsav is a word Israelis use as much as they possibly can. It means situation, state, or condition, but it can be used in lots of different idioms: ma ha-matsav?; yesh matsav; Ha-matsav; matsav cherum etc. Guy Sharett takes us through the 'matsav' of the matsav family.   Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Matsav, Matsavim – מַצָּב, מַצָּבִים Ma ha-matsav – מָה הַמַּצָּב Yesh matsav – ein matsav –יֵשׁ מַצָּב, אֵין מַצָּב Yesh matsav le – יֵשׁ מַצָּב לְ- Yesh matsav le-od kisé? – ?יֵשׁ מַצָּב לְעוֹד כִּיסֵא Yesh matsav le-sukar? – ?יֵשׁ מַצָּב לְסוּכָּר Uveneinu achshav ein matsav – וּבֵינֵינוּ עַכְשָׁיו אֵין מַצָּב Ein matsav le – אֵין מַצָּב לְ Ein matsav le shesh me’ot – אֵין מַצָּב לְ-600 Yesh matsav she… – ...יֵש מַצָּב שֶ Yesh matsav she-tavi li café? – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁתָּבִיא לִי קָפֶה Yesh matsav she-ata tavo elay – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁאַתָּה תָּבוֹא אֵלַיי Matsaviyut – מַצָּבִיוּת Mi be-matsav le café – מִי בְּמַצָּב לְקָפֶה Ani be-matsav – אֲנִי בְּמַצָּב Ani lo

Be’etsem, which means ‘actually,’ is comprised of preposition ‘be’ -בְּ plus the word etsem, which is an ‘object,’ ‘essence,’ or ‘gist’… but also a ‘bone.’ What? Guy Sharett explains all. And what is, be’etsem, the difference between small talk and networking? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Be’etsem – Actually – בעצם Etsem (Pl. atsamim) – Object, gist, bone – עצם Zehu etsem ha’inyan – This is the gist – זהו עצם העניין “Ve-himshichu lichyot be-osher va-osher ad etsem hayom ha-ze – And they lived happily ever after till this very day – והמשיכו לחיות באושר ועושר עד עצם היום הזה Abam, etsem bilti mezuheh – UFO – עצם בלי מזוהה, עב”מ Abamim – UFOs – עב”מים Shem etsem, shmot etsem – Noun, nouns – שם עצם, שמות עצם Atsmi – Myself – עצמי Chaim mi-shel atsmi – A life of my own – חיים משל עצמי Sherut atsmi – self service – שירות עצמי “Ein be’etsem zman” – Actually, there’s no time – אין בעצם זמן “Shikarti kshe-amarti shehakol kol kach nifla, ki shum davar be’etsem lo haya nachon” – I

Today Guy Sharett teaches us all things tsarich – ‘need.’ This root, צרכ, comes in many shapes and sizes: Need, necessity, consumption, consumer, and much more. Guy also tells us about a new word he found in the dictionary – kids, don’t try this at home! Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Tsarich – One needs – צריך Kvar tsarich lehit’orer – One already needs to wake up – כבר צריך להתעורר Tsarich lehit’akesh – You need to be persistent – צריך להתעקש  Tsarich le’ehov – You need to love – צריך לאהוב Lo tsarich lehagzim – No need to exaggerate – לא צריך להגזים Ma tsarich lakachat – What do we need to take – מה צריך לקחת Lo tsarich lehilachetz – No need to get stressed – לא צריך להילחץ Kol ma shetsarich ladaat al… – Everything you need to know about… – כל מה שצריך לדעת על Ata tsarich ahava chadasha – You need a new love – אתה צריך אהבה חדשה Mi tsarich otcha bichlal? – Who needs you anyway? – מי צריך אותך בכלל “Kafe turki, bediyuk ma sh’eata tsarich” – Turkish coffee, exactly w

This week, we dedicate the show to Paris and France, as a tribute to our French friends who are going through a difficult time. Many Israelis don’t even know that some of the famous songs they enjoy humming are actually French songs translated into Hebrew – so we sample some of those. Guy Sharett also teaches us some new words like ga’agu’a – ‘longing.’ A tout de suite! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kita hei – 5th grade – כיתה ה Dimdumim – Twilight – דמדומים Erev – Evening – ערב Ma’arav – West – מערב “Im ha-zman ha-kol cholef” – With the time, everything is passing – עם הזמן הכל חולף Hazman cholef – Time is passing by – הזמן חולף Lachlof al pnei mishehu – Pass by someone (without noticing) – לחלוף על פני מישהו “Ahava bat esrim” – A 20 year old love – אהבה בת עשרים “Yafa sheli” – My darling – יפה שלי Bat arba – Four years old (f.) – בת ארבע “Im kol kach tov li po, az lama shuv, ani bocha umishtagat?” – If it’s so good for me here, how come I am crying and going crazy? – אם

Everyone in Israel is talking about March 17. Any idea what's happening on that date? That's right, b’chirot - 'elections.' A b’chira is a 'choice.' Guy Sharett teaches us how to choose, elect, and select in Hebrew, in time for March 17. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Bchirot – Elections, choices – בחירות Bchira, bchirot – Choice, choices – בחירה, בחירות Bacharti becha – I chose you – בחרתי בך Livchor be- – To choose something or someone – בחרתי ב “Ki banu bacharta” – Because you chose us – כי בנו בחרת Ha-am ha-nivchar – The chosen people – העם הנבחר Nivchar – Chosen – נבחר Ha-sikuy shel peres lehibacher gavar – Peres’ chances of being elected was higher – הסיכוי של פרס להיבחר גבר “At lo nivchart ki at isha?” – You were not elected because you’re a woman? – את לא נבחרת כי את אישה Ha-nivcheret ha-israelit – The Israeli delegation – הנבחרת הישראלית Nivcheret kaduregel – Football team – נבחרת כדורגל Mutsar chalav – Milk product – מוצר חלב “Nivcheret shel rechivim tzoonatiyim”

There is one thing we Israelis dread above all: Being a ‘fraier’ – a ‘sucker.’ That’s why we have to stand firm, drive a hard bargain, suspect anyone who offers super cheap prices, and never take things for granted. Guy Sharett teaches us about this crucial term, and we learn what the ‘fraieriyoot’ index is.   New Words and Expressions: Fraier – פְרָאיֵיר Lihyot fraier – לִהיוֹת פְרָאיֵיר Ata choshev she’ani fraier – אָתָה חוֹשֵׁב שֶׁאָנִי פְרָאיֵיר Yatsata faier – יָצָאתָ פְרָאיֵיר Kchi lach eize fraier – קְחִי לָךְ אֵיזֶה פְרָאיֵיר Shlish me-chayaley ha-milu’im: anachnu fraierim – שְׁלִישׁ מֵחַיָילֵי הַמִּילוּאִים: אֲנַחְנוּ פְרָאיֵירִים Fraierit – פְרָאיֵירִית Ani diplomatit, ve-al tikre’u li fraierit – אֲנִי דִּיפְּלוֹמָטִית, וְאַל תְּקְרְאוּ לִי פְרָאיֵירִית Yoter mi-250 elef israelim hifsiku lihyot fraierim – יוֹתֵר מ-250 אֶלֶף יִשְׂרְאְלִים הִפְסִיקוּ לִהְיוֹת פְרָאיֵירִים Naa’se milu’im, neshalem ha-misim, naamod ba-pkakim, otanu lo dofkim, anachnu betach lo fraierim – וְנַעֲשֶׂה מִילוּאִים, נְשַׁלֵּם

Ru’ach means wind or breeze, so you'll hear it a lot on the weather forecast at this time of year. But it also means spirit, soul, or even ghost. Guy Sharett shows us the root's Biblical usages, as well as its cousins in other languages - we even hear a beautiful 13th century Farsi poem.   Words and expressions discussed: Ru’ach – רוּחַ Ru’ach stav – רוּחַ סְתָיו Ruchot chazakot – רוּחוֹת חֲזָקוֹת Ru’ach elohim – רוּחַ אֱלוֹהִים Ve-ru’ach elohim merachefet al pnei ha-mayim – ורוּחַ אֱלוֹהִים מרחפת על פני המים Ru’ach ha-kodesh – רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ Ruh (Arabic) – روح Ya ruhi (Arabic)  – يا روحي Rih (Arabic) – ريح Ru’ach refa’im – רוּחַ רְפָאִים Ru’ach refa’im ktana – רוּחַ רְפָאִים קְטָנָה Ish ru’ach – אִישׁ רוּחַ Be-ruach – בְּרוּחַ Beru’ach chag ha-molad – בְּרוּחַ חַג הַמּוֹלד Matsav ru’ach – מַצָּב רוּחַ Matzav ru’ach tov – מַצָּב רוּחַ טוֹב Matzav ru’ach ra – מַצָּב רוּחַ רָע Yesh li matzav ru’ach – יֵשׁ לִי מַצָּב רוּחַ Ruach hadvarim – רוּחַ הַדְּבָרִים Masa ruchani – מַסָּע רוּחָנִי Ruchaniyut – רוּחָנִיו

When an Israeli tells you “al tid’ag,” or “don’t worry,” that’s when you should probably start to worry. Guy Sharett teaches us how to talk about worrying – or making sure people don’t – and what else this root, דאג, has up its sleeve. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Al tid’agi, al tid’ag, al tid’agoo – Don’t worry – אל תדאג, אל תדאגי, אל תדאגו Al tid’ag – Don’t worry – אל תדאג Al tidagi li, ima – Don’t worry about me, mom – אל תדאגי לי, אמא “Al tid’agoo li, aba, ani osa chayim” – Don’t worry about me, Dad, I am having fun – אל תדאגו לי, אבא, אני עושה חיים Ein lach ma lid’og – You have nothing to worry about (f.) – אין לך מה לדאוג “Mishehu do’eg li sham lemala” – Someone takes care of me up there – מישהו דואג לי שם למעלה Mi Doeg lebirot – Who is taking care of the beer – מי דואג לבירות De’aga – Concern, worry – דאגה Al deaga – No worries – אל דאגה “Ze seker mad’ig” – It’s a distressing poll – זה סקר מדאיג Lehad’ig mishehu – To worry someone – להדאיג מישהו “Ani lo mood’ag me

The Hebrew word כאילו is one of the words you’ll hear most on the streets of Tel Aviv. It means ‘as if,’ but lots of Israelis use it in the same way we use ‘kinda,’ or ‘like’ in English. So just ke’ilu stick it ke’ilu anywhere ke’ilu in the sentence! Guy Sharett tells us more… Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ke’ilu – As if – כאילו “Lif’amim niraa ke’ilu kol ma she’ani ose ze lashevet bevatei kafe” – Sometimes it seems as if everything I am doing is to sit in cafes – לפעמים נראה כאילו כל מה שאני עושה, זה לשבת בבתי קפה “Achshav ani margish ke’ilu lo yode’a kloom”- Just now I feel as if I don’t know anything – עכשיו אני מרגיש כאילו לא יודע כלום Ke’eeloo hacham – It’s as if he’s smart – כאילו חכם Ke’ilu, mi hu hoshev shehu? – Like, who does he think he is? – כאילו, מי הוא חושב שהוא “Ani lo yodaat, keilu, baaretz anachnu kol hazman dofkot mesibot”. – I don’t know, like, in Israel we’re having parties all the time – אני לא יודעת, כאילו, בארץ אנחנו כל הזמן דופקות מסיבות “Bli ke’i

Eavesdrop on any phonecall on a bus or sherut in Israel, count to ten, and you’ll probably hear be’emet? (‘really?’) ‘Truth,’ emet, and its derivatives are found in all shapes and sizes in Hebrew. Host Guy Sharett teaches us some words and expressions with the alef-mem-tav root… we mean it! Be’emet! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Rak sheteda et haemet” – Just that you know the truth – רק שתדע את האמת Ta’emet/Ha-emet – I’ll give you the truth, to be honest – ת’אמת/האמת Kol haemet verak emet – The truth and nothing but the truth – כל האמת ורק אמת “Aval im telchi im ha-emet shelach at targishi tov im atsmech” – If you’re true to yourself, you’ll feel good with yourself – אבל אם תלכי עם האמת שלך את תרגישי טוב עם עצמך “Ma ha-chayim ha-ele bli le’ehov, be’emet vemikarov” – What is this life without loving, truthfully and closely – מה החיים האלה בלי לאהוב, באמת ומקרוב Be-emet – Really? / really – באמת Be’emet toda raba! – Thank you very much, thanks for nothing – באמת תודה רבה N

The Hebrew word דווקא does not have a direct English translation. Sometimes it means “actually” (as opposed to what you might think). At other times it means “particularly.” So what does the saying לעשות דווקא (to do a דווקא) mean? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Davka – Actually, as opposed to what you may think – דווקא “ze lo kashe bichlal, ze davka kal” – It’s not hard at all, it’s actually easy – זה לא קשה בכלל, זה דווקא קל “Eich ze kara li, lama davka itcha?” – How did it happen to me, why am I with you – איך זה קרה לי, למה דווקא איתך “Lama achshav davka kshe-tov li, at kol kach meshuna?” – Why now, when I am actually happy, you’re acting weird – למה עכשיו, דווקא כשטוב לי, את כל כך משונה Lehargiz, lehach’is – To irritate – להרגיז, להכעיס Laasot davka – Out of spite – לעשות דווקא Lav davka – Not necessarily – לאו דווקא Davka ani ochel shokolad ba-boker – I, of all people, eat chocolate in the morning – דווקא אני אוכל שוקולד בבוקר Ani davka ochel shokolad ba-boker – As o

We love using ראשי תיבות - acronyms - in modern Hebrew. We take the initials and between the last two letters we add inverted commas (two apostrophes) to show that it's an acronym rather than an ordinary word. Guy explains that the transformation from word to acronym is so extreme that some words even end up changing their gender! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Rashey teivot – Acronyms – ראשי תיבות Drishat shalom chama – Warm regards – דרישת שלום חמה Timsor drishat shalom la-mishpacha – Say hi to your family – תמסור דרישת שלום למשפחה Hu moser dash – He sends his regards – הוא מוסר ד”ש Ani moser dash la-chaverim – I am sending my regards to my friends – אני מוסר ד”ש לחברים “Timsor le-Haim dash” – Say hi to Haim – תמסור לחיים ד”ש Dash ham – Warm regards – ד”ש חם “Halevaן ve-ha-sofash ha-ze lo yigamer af paam” – May this weekend never end – הלוואי והסופ”ש הזה לא ייגמר אף פעם Sofash (Sof shavoo’a) – Weekend – סופ”ש Sof ha-shavooa / Ha-sofash – The weekend – סוף השבוע / הסופ”ש

The Hebrew word חיים, life, is so widely used that we just had to give it its own episode. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Chayim (pl.) – Life – חיים Ha-chayim shelcha nifl’aim – You’re life is beautiful – החיים שלך נפלאים “Tni li lageshet el chayaich” – Let me approach your life – תני לי לגשת אל חייך Be-chaye-cha – Come on, please – בחייך Be-chayecha ta’avir arutz / Bechaya’ich, ta’aviri arutz – In the name of god please change the channel – בחייך, תעביר/תעבירי ערוץ Ba-chayim – Never – בחיים Shatita? Ba-chayim al tinhag – Did you drink? Never drive – שתית? בחיים אל תנהג Le-chayim – Cheers (to life) – לחיים Chai, chaya, chayim, chayot – Live, living – חי, חיה, חיים, חיות  Ma nishma? Chayim – How are you? Surviving – מה נשמע? חיים Osim chayim – Having fun, living the life – עושים חיים Ta’ase/ta’asi/ta’asoo chayim – Have fun – תעשה/תעשי/תעשו חיים Eich ha-chayim – How’s life – איך החיים Chayim sheli – My darling – חיים שלי Chayey kelev – Dog’s life – חיי כלב Tse li mehachayim

The Hebrew word מת means dying and the word למות means to die. Today, Guy teaches us to use these words to mean 'cool' and 'happy.' As usual, prepositions must rear their ugly head. But don’t worry, we’re stronger! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lamoot – To die – למות “Ata chayav lamoot alai” – You must go crazy about me – אתה חייב למות עליי “Ani meta aleyhem” – I am crazy about them – אני מתה עליהם Ani meta al shokolad – I am crazy about chocolate – אני מתה על שוקולד Hu met mi-sartan – He died of cancer – הוא מת מסרטן “Hayom kvar lo metim me-ahava” – Today people don’t die over love – היום כבר לא מתים מאהבה Lamoot mi-tschok – To die of laughter – למות מצחוק Lamoot mi-shiamoom – To die of boredom – למות משעמום Hu met mi-pachad – He’s really scared – הוא מת מפחד Ani met me-raav – I am really hungry – אני מת מרעב Ani raev met – I’m dead hungry – אני רעב מת Ani ayef met – I am really tired – אני עייף מת Ani holé met – I am really sick – אני חולה מת Ani meta mi-ze – I cannot s

Le, לְ, is how we say ‘to’ or ‘for’ in Hebrew. Guy teaches some cool expressions, and shows how we say stuff like ‘for you’ and ‘to her.’ Plus a bonus tip: How to do the most Israeli ‘ch’ sound! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: לי, לךָ, לךְ, לו, לה, לנו, לכם, לכן, להם, להן Lachem – To you (pl.) – לכם Lahem – To them – להם “Yesh li cheder mi-sheli” – I have a room of my own – יש לי חדר משלי Yesh li kelev – I have a dog – יש לי כלב Ein li kelev – I don’t have a dog – אין לי כלב Ma yesh lachem hayom? – What do you guys have today? – מה יש לכם היום Ma yesh lecha hayom – What’s with you today? – מה יש לך היום Ein lecha ma la’asot ba-chayim? – Don’t you have other things to do? – אין לך מה לעשות בחיים Ba li shokolad – I feel like chocolate – בא לי שוקולד “Ba li she-tikach oti” – I feel like you’d take me – בא לי שתיקח אותי Ba li lalechet – I feel like leaving – בא לי ללכת Ba li tov ha-shokolad haze – This chocolate hits the spot – בא לי טוב השוקולד הזה Ata lo ba li tov – You’re no