Streetwise Hebrew

Lior Peleg, our beloved editor and technical producer, is leaving us. As a tribute to him, we’ll explore his full name and learn some cool stuff about it, especially about Or, light. New words & expressions Peleg, plagim – פֶּלֶג, פְּלָגִים Ve-haya ke’etz shatul al palgei mayim – וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פלגי מים Palgei mayim – פַּלְגֵּי מַיִם Ha-peleg ha-matun –הַפֶּלֶג הַמָּתוּן Or, orot –אוֹר, אוֹרוֹת Or – עוֹר Ha-or shelcha, me’ir, adayin zoher –הָאוֹר שֶׁלְךָ, מֵאִיר, עָדַיִין זוֹהֵר Ha-ner shelcha, meir, adayin bo’er –הַנֵּר שֶׁלְךָ, מֵאִיר, עָדַיִין בּוֹעֵר Le’ha’ir –לְהָעִיר Et chadar ha-ambatia –אֶת חֲדַר הָאַמְבָּטְיָה Mumlatz le’ha-ir –מוּמְלָץ לְהָאִיר Bimnorat tikra –בִּמְנוֹרַת תִּקְרָה Le’ha’ir – לְהָעִיר Chalon echad haya mu’ar –חֲלוֹן אֶחָד הָיָה מוּאָר Lehadlik et ha-or –לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר Ata yachol lehadlik et ha-or –אָתָה יָכוֹל לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר Tadlik, tadliki, tadliku –תַּדְלִיק, תַּדְלִיקִי, תַּדְלִיקוּ Lechabot et ha-or –לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר Techabe, techabi, techabu –תּ

We might not be as polite as the Brits, but we still enjoy talking about the weather while waiting for our favorite Tel Avivi bus.  Host Guy Sharett shares some useful structures and words you can use with the really nice old lady with the red coat and funny hat that speaks to you relentlessly.   Words and expressions discussed: Mezeg avir – מֶזֶג אָוִויר Mezeg – מֶזֶג Avir – אָוִויר Mezeg ha-avir – מֶזֶג הָאָוִויר Mizug avir – מִיזוּג אָוִויר Tachazit mezeg ha’avir –תַּחֲזִית מֶזֶג הָאָוִויר Lachzot –לַחְזוֹת Ha-chazai moser et ha-tachazit –הַחַזַּאי מוֹסֵר אֶת הַתַּחֲזִית Chazai, chaza’it –חַזַּאי, תַּחֲזִית Me’unan –מְעוּנָן Achshav me’unan –עַכְשָׁיו מְעוּנָן Ve-yom chadash matchil, me’unan chelkit im geshem ka-ragil – וְיוֹם חָדָשׁ מַתְחִיל, מְעוּנָן חֶלְקִית עִם גֶּשֶׁם כַּרָגִיל Me’unan chelkit – מְעוּנָן חֶלְקִית Chelek – חֶלֶק Ad machar ba-tsohorayim –עָד מָחָר בַּצָהָרַיִים Tsafuy –צָפוּי Geshem mekomi –גֶּשֶׁם מְקוֹמִי Be’ikar bi-tsfon ha-aretz –בְּעִיקָר בִּצְפוֹן הָאָרֶץ Acahar kach –אָחָר כָּךְ

The Greek philosopher Plato taught us that knowledge is recollection. Well, if that's the case, you'll come out of today's episode pretty smart! Today we discuss the ins and outs of zikaron - 'memory.' What’s the difference between lizkor and lehizacher, if both of them mean ‘to remember’? And what does a secretary have to do with it? Host Guy Sharett helps us to remember.   Words and expressions discussed: Hu zachar – הוּא זָכַר Ani zocher ota – אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָה Zachur li – זָכוּר לִי Im tizkeri oti, Sivan – אִם תִּזְכְּרִי אוֹתִי, סִיוָון Tizkor, ah! – !תִּזְכּוֹר, אָה Tizkor she –ׁ תִזכּוֹר ש Tizkor, tizkeri, tizkeru –ּ תִזכּוֹר, תִּזְכְּרִי, תּזכּרו Lech tizkor achshav – לֵך תִזְכּוֹר עַכְשָיו Mi zocher – מִי זוֹכֵר U-khshitorarti nizkarti ba-chalom – וּכשֶהִתעוֹרָרתִי נִזְכַּרתִי בַּחֲלוֹם Hu nizkar be – הוּא נִזכַּר ב Ani zocher otach –ְ אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָך Nizkarti bach –ְ נִזכַּרתִי בָּך Lizkor et, lehizakher be –ּ לִזכּוֹר אֶת, לְהִיזָכֵר ב Zikaron, zichronot – זִכָּרוֹן, זִכְרוֹנוֹת Zichrono li-v

Lots of Hebrew learners find it hard to discern between 'speak,' 'talk,' and 'tell' when they talk with their Israeli friends, colleagues, classmates, and flatmates. It's time, once and for all, for Guy Sharett to imprint it on our memories. Don’t worry, it’s not difficult!   Words and expressions discussed: Ledaber – לְדַבֵּר Ani medaber, medaberet – אֲנִי מְדַבֵּר, מְדַבֶּרֶת Ani medaber ivrit – אֲנִי מְדַבֵּר עִבְרִית Ani medaber im... – ...אֲנִי מְדַבֵּר עִם Anachnu medabrim, medabrot – אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים, מְדַבְּרוֹת Hu amar – הוּא אָמַר Hu omer – הוּא אוֹמֵר Ani omer, ata omer, at omeret, anachnu omrim, hen omrot – אֲנִי אוֹמֵר, אָת אוֹמֶרֶת, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים, הֵן אוֹמְרוֹת Lomar – לוֹמָר Lehagid – לְהָגִיד Az ma ratsinoo lehagid be’etsem – אָז מָה רָצִינוּ לְהָגִיד בְּעֶצֶם Tagid li ech la-atsor et ha-dma’ot – תָּגִיד לִי אֵיךְ לַעֲצוֹר אֶת הַדְּמָעוֹת Tagid li, tagidi li, tagidoo li – תָּגִיד לִי, תָּגִידִי לִי, תָּגִידוּ לִי Slicha, ata yachol lehagid li eifo ha-orez? – ?סְלִיחָה, אַתָּה יָכוֹל

Matsav is a word Israelis use as much as they possibly can. It means situation, state, or condition, but it can be used in lots of different idioms: ma ha-matsav?; yesh matsav; Ha-matsav; matsav cherum etc. Guy Sharett takes us through the 'matsav' of the matsav family.   Words and expressions discussed: Matsav, Matsavim – מַצָּב, מַצָּבִים Ma ha-matsav – מָה הַמַּצָּב Yesh matsav – ein matsav –יֵשׁ מַצָּב, אֵין מַצָּב Yesh matsav le – יֵשׁ מַצָּב לְ- Yesh matsav le-od kisé? – ?יֵשׁ מַצָּב לְעוֹד כִּיסֵא Yesh matsav le-sukar? – ?יֵשׁ מַצָּב לְסוּכָּר Uveneinu achshav ein matsav – וּבֵינֵינוּ עַכְשָׁיו אֵין מַצָּב Ein matsav le – אֵין מַצָּב לְ Ein matsav le shesh me’ot – אֵין מַצָּב לְ-600 Yesh matsav she… – ...יֵש מַצָּב שֶ Yesh matsav she-tavi li café? – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁתָּבִיא לִי קָפֶה Yesh matsav she-ata tavo elay – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁאַתָּה תָּבוֹא אֵלַיי Matsaviyut – מַצָּבִיוּת Mi be-matsav le café – מִי בְּמַצָּב לְקָפֶה Ani be-matsav – אֲנִי בְּמַצָּב Ani lo be-matsav – אֲנִי לֹא בְּמַצָּב Ha-matsav –

Be’etsem, which means 'actually,' is comprised of preposition 'be' -בְּ plus the word etsem, which is an 'object,' 'essence,' or 'gist'… but also a 'bone.' What? Guy Sharett explains all. And what is, be'etsem, the difference between small talk and networking?   Words and expressions discussed: Etsem, atsamim – עֶצֶם, עֲצָמִים Zehu etsem ha’inyan – זֶהוּ עֶצֶם הָעִנְיָין Lo, ze ha-etsem shel ha-kelev – לֹא, זֶה הָעֶצֶם שֶׁל הַכֶּלֶב Ve-himshichu lichyot be-osher va-osher ad etsem ha-yom ha-ze – וְהִמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת בְּאוֹשֶׁר וָעוֹשֶׁר עָד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה Etsem Bilti Mezuhe (Abam, abamim) – עֶצֶם בִּלְתִּי מְזוּהֶה, עַבָּ"ם, עַבָּ"מִים Shem etsem, shmot etsem – שֵׁם עֶצֶם, שְׁמוֹת עֶצֶם Atsmi, atsmecha, atsmech, atsmo, atsma, atsmenu, atsemechem, atsmam – עַצְמִי, עַצְמֵךּ, עַצְמֵךְ, עַצְמוֹ, עַצְמָה, עַצְמֵנוּ, עַצְמֶכֶם, עַצְמָם Chaim mi-shel atsmi – חָיִים מִשֶׁל עַצְמִי Be-etsem – בְּעֶצֶם Ein be-etsem zman – אֵין בְּעֶצֶם זְמָן Shikarti kshe-amarti she-hakol kol kach nifla, ki shum davar be-etsem

Today Guy Sharett teaches us all things tsarich - 'need.' This root, צרכ, comes in many shapes and sizes: Need, necessity, consumption, consumer, and much more. Guy also tells us about a new word he found in the dictionary - kids, don't try this at home!   Words and expressions discussed: Tsarich – צָרִיךְ  Kvar tsarich lehitorer – כְּבָר צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר Tsarich lehitakesh – צָרִיךְ לְהִתְעַקֵֹּש Tsarich le’ehov – צָרִיךְ לֶאֱהוֹב Lo tsarich lehagzim – לֹא צָרִיךְ לְהַגְזִים Ma tsarich lakachat – מַה צָרִיךְ לָקַחַת  Lo tsarich lehilachetz – לֹא צָרִיךְ לְהִילָחֵץ  Kol ma shetsarich ladaat al… – כֹּל מַה שֶׁצָרִיךְ לָדַעַת עַל... Ata tsarich ahava chadasha – אַתָּה צָרִיךְ אֲהָבָה חֲדָשָׁה Yeled megudal, mi tsarich otcha bichlal – יֶלֶד מְגוּדָל, מִי צָרִיךְ אוֹתְךָ בִּכְלָל Kafe turki, bediyuk ma she-ata tsarich – קָפֶה טוּרְקִי, בְּדִיּוּק מַה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ Mi tsarich et ze – מִי צָרִיךְ אֶת זֶה Ma ata tsarich? – מָה אַתָּה צָרִיךְ? Ba-chayim tamid tsarich mazal – בַּחַיִים תָּמִיד צָרִיךְ מָזָל Lo

This week, we dedicate our show to Paris and France, as a tribute to our Parisians friends who are going through a difficult phase. Many Israelis don’t even know that famous songs they enjoy humming are actually French songs translated into Hebrew, so we’re going to taste those, and we’ll also learn some new words like herut, liberté. A tout de suite!   Words and expressions discussed: Kita hey – 'כִּיתָה ה Orly – אוֹרְלִי Dimdumim –דִּמְדוּמִים Listen to our Land of the setting sun episode to hear about Maghreb, Erev, Maarav Ki im ha-zman ha-kol cholef –כִּי עִם הַזְּמָן הַכֹּל חוֹלֵף Chalaf, lachlof –חָלַף, לַחְלוֹף Ha-zman cholef – הַזְּמָן חוֹלֵף Lachlof al pnei mishehu –לַחְלוֹף עַל פְּנֵי מִישֶׁהוּ Ahava bat esrim – אֲהָבָה בַּת עֶשְׂרִים Ben/Bat + age – בֵּן/בַּת + גִיל Yafa sheli –יָפָה שֶׁלִי Im kol kach tov li po, az lama shuv ani bocha u-mishtaga’at? – ?אִם כֹּל כָּךְ טוֹב לִי פֹּה, אָז לָמָּה שוּב אֲנִי בּוֹכָה וּמִשְׁתַּגַּעַת Mitga’a’ga’at – מִתְגַּעֲגַעַת Lehitga’a’ge’a –לְהִתְגַּעֲגֵעַ Ani mit

Everyone in Israel is talking about March 17. Any idea what's happening on that date? That's right, b’chirot - 'elections.' A b’chira is a 'choice.' Guy Sharett teaches us how to choose, elect, and select in Hebrew, in time for March 17.   Words and expressions discussed: Bacharti becha – בָּחַרְתִי בְּךָ Ki banu bacharta ve’otanu kidashta mikol ha’amim – כִּי בָּנוּ בָֹחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִידַּשְׁתָ מִכֹּל הַעַמִּים Ve-otanu > veoysano – וְאוֹתָנוּ Ha-am ha-nivchar – הַעַם הַנִּבְחָר Bachar, nivchar – בָּחַר, נִבְחַר Ha-sikuy shel peres le-hibacher gavar – הַסִּיכּוּי שֶׁל פֶּרֶס לְהִיבָּחֵר גָּבַר At lo nivchart ki at isha? – אָת לֹא נִבְחַרְתְ כִּי אָת אִישָׁה? Nivchar – נִבְחַר Nivchart –  נִבְחַרְתְ Nivcheret – נִבְחֶרֶת Ha-nivcheret ha-israelit – הַנִּבְחֶרֶת הַיִּשְרְאֵלִית Nivcheret kaduregel – נִבְחֶרֶת כַּדּוּרֶגֶל Mutsar chalav – מוּצַר חָלָב Nivcheret shel rechivim tzoonatiyim – נִבְחֶרֶת שֶׁל רְכִיבִים תְּזוּנָתִיִים Ha-bchirot shelach tamid nigmarot ba’enayim sheli – הַבְּחִירוֹת שֶׁלָךְ תָּמִיד

There is one thing we Israelis dread above all: Being a 'fraier' - a 'sucker.' That’s why we have to stand firm, drive a hard bargain, suspect anyone who offers super cheap prices, and never take things for granted. Guy Sharett teaches us about this crucial term, and we learn what the 'fraieriyoot' index is.   Words and expressions discussed: Fraier – פְרָאיֵיר Lihyot fraier – לִהיוֹת פְרָאיֵיר Ata choshev she'ani fraier – אָתָה חוֹשֵׁב שֶׁאָנִי פְרָאיֵיר Yatsata faier – יָצָאתָ פְרָאיֵיר Kchi lach eize fraier – קְחִי לָךְ אֵיזֶה פְרָאיֵיר Shlish me-chayaley ha-milu’im: anachnu fraierim – שְׁלִישׁ מֵחַיָילֵי הַמִּילוּאִים: אֲנַחְנוּ פְרָאיֵירִים Fraierit – פְרָאיֵירִית Ani diplomatit, ve-al tikre’u li fraierit – אֲנִי דִּיפְּלוֹמָטִית, וְאַל תְּקְרְאוּ לִי פְרָאיֵירִית Yoter mi-250 elef israelim hifsiku lihyot fraierim – יוֹתֵר מ-250 אֶלֶף יִשְׂרְאְלִים הִפְסִיקוּ לִהְיוֹת פְרָאיֵירִים Naa’se milu’im, neshalem ha-misim, naamod ba-pkakim, otanu lo dofkim, anachnu betach lo fraierim – וְנַעֲשֶׂה מִילוּאִים, נְש

Ru’ach means wind or breeze, so you'll hear it a lot on the weather forecast at this time of year. But it also means spirit, soul, or even ghost. Guy Sharett shows us the root's Biblical usages, as well as its cousins in other languages - we even hear a beautiful 13th century Farsi poem.   Words and expressions discussed: Ru’ach – רוּחַ Ru’ach stav – רוּחַ סְתָיו Ruchot chazakot – רוּחוֹת חֲזָקוֹת Ru’ach elohim – רוּחַ אֱלוֹהִים Ve-ru’ach elohim merachefet al pnei ha-mayim – ורוּחַ אֱלוֹהִים מרחפת על פני המים Ru’ach ha-kodesh – רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ Ruh (Arabic) – روح Ya ruhi (Arabic)  – يا روحي Rih (Arabic) – ريح Ru’ach refa’im – רוּחַ רְפָאִים Ru’ach refa’im ktana – רוּחַ רְפָאִים קְטָנָה Ish ru’ach – אִישׁ רוּחַ Be-ruach – בְּרוּחַ Beru’ach chag ha-molad – בְּרוּחַ חַג הַמּוֹלד Matsav ru’ach – מַצָּב רוּחַ Matzav ru’ach tov – מַצָּב רוּחַ טוֹב Matzav ru’ach ra – מַצָּב רוּחַ רָע Yesh li matzav ru’ach – יֵשׁ לִי מַצָּב רוּחַ Ruach hadvarim – רוּחַ הַדְּבָרִים Masa ruchani – מַסָּע רוּחָנִי Ruchaniyut – רוּחָנִיו

When an Israeli tells you "al tid’ag," or "don’t worry," that's when you should probably start to worry. Guy Sharett teaches us how to talk about worrying - or making sure people don't - and what else this root, דאג, has up its sleeve.   Words and expressions discussed: Al tid’agi, al tid’ag, al tid’agu – אַל תִּדְאָגִי, אַל תִּדְאָג, אַל תִּדְאֲגוּ Tilmad – תִּלְמָד Al tid’agi li ima – אַל תִּדְאָגִי לי אִמָּא Al tid’agu li aba – אַל תִּדְאֲגוּ לִי אַבָּא Tilmedu – תִּלְמְדוּ Ein lach ma lid’og – אֵין לָךְ מָה לִדְאוֹג Mishehu do’eg li sham le-mala – מִישֶהוּ דּוֹאֵג לִי שָׁם לְמַעֲלָה Mi doeg le-birot – מִי דּוֹאֵג לְבִּירוֹת De’aga – דְּאָגָה Al de’aga –  אַל דְּאָגָה Ze seker mad’ig – זֶה סֶקֶר מַדְאִיג Ani lo mud’ag me-ha-falastinim, ani mud’ag me-ha-israelim – אֲנִי לֹא מוּדְאָג מֵהַפָלָסְטִינִים, אֲנִי מוּדְאָג מֵהַיִּשְרְאֵלִים Al tihyi mud’eget – אַל תִּהְיִי מוּדְאֶגֶת Da’agan, da’aganit – דַּאֲגָן, דַאֲגָנִית Da’aganut yeter – דַּאֲגָנוּת יֶתֶר   Playlist: Incognito – Don’t You Worry ‘Bout A Thing

Ke’ilu is one of the words you'll hear most on the streets of Tel Aviv. It means 'as if,' but lots of Israelis use it in the same way we use 'kinda,' or 'like' in English. So just ke’ilu stick it ke’ilu anywhere ke’ilu in the sentence! Guy Sharett tells us more...    Words and expressions discussed: Ké – כְּ- Ilu – אִילוּ Ke’ilu – כְּאִילוּ Lif’amim niraa ke’ilu kol ma she’ani ose ze lashevet bevatei kafe – לִפְעָמִים נִרְאֶה כְּאִילוּ כֹּל מָה שֶׁאָנִי עוֹשֶׂה זֶה לָשֶבֶת בְּבַתֵי קָפֶה Ke’ilu hacham – כְּאִילוּ חָכָם Ani lo yoda’at, ke’ilu – אֲנִי לֹא יוֹדַעַת, כְּאִילוּ Ke’ilu mi ho hoshev she-hu bichlal? – כְּאִילוּ מִי הוּא חוֹשֵׁב שֶהוּא בִּכְלָל? Bli ke’ilu ve-kazé, dabér iti baroor – בְּלִי כְּאִילוּ וְכָּזֶה, דַּבֵּר אִיתִי בָּרוּר Achshav ani margish ke’ilu lo yode’a kloom – עַכְשָׁיו אֲני מַרְגִישׁ כְּאִילוּ לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם Ani lo yodea kloom – אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם Ke’ilu da – כְּאִילוּ דָה Ke’ilu ein machar – כְּאִילוּ אֵין מָחָר Be-ke’ilu – בְּכְּאִילוּ Awa, ai, ow – אָיָה, אַיי, אָאוּ K

Eavesdrop on any phonecall on a bus or sherut, count to ten, and you’ll probably hear be’emet? ('really'?) 'Truth,' emet, and its derivatives are found in all shapes and sizes in Hebrew. Let’s learn some words and expressions with the alef-mem-tav root... we mean it! Be’emet!   Words and expressions discussed: Rak she-teda et ha-emet – רָק שֶׁתֵּדַע אֶת הָאֶמֶת Ta’emet / Ha-emet – תָּ'אֶמֶת / הָאֶמֶת Kol ha-emet ve-rak emet – כֹּל הָאֶמֶת וְרָק אֶמֶת Aval im telchi im ha’emet shelach, at targishi tov im atsmech – אָבָל אִם תֵּלְכִי עִם הָאֶמֶת שֶלָךְ, אָת תַּרְגִישִי טוֹב עִם עַצְמֵךְ Lalechet im ha-emet shelach – לָלֶכֶת עִם הָאֶמֶת שֶלָךְ Ma ha-chayim ha-ele bli le’ehov, be’emet ve-mikarov – מַה הַחַיִים הָאֶלֶה בְּלִי לֶאֲהוֹב, בֶּאֱמֶת וְמִקָּרוֹב Be’emet? – ?בֶּאֱמֶת Be’emet! – !בֶּאֱמֶת Be’emet toda raba! – !בֶּאֱמֶת תּוֹדָה רַבָּה Nu, be’emet – נוּ, בֶּאֱמֶת U-miyad achar kach, bi-zman emet – וּמִיָיד אֲחַר כָּךְ, בִּזְמַן אֶמֶת Mechonat emet – מְכוֹנַת אֶמֶת Emet o chova – אֶמֶת אוֹ חוֹבָה Gever amiti

The Hebrew word davka does not have a direct translation in English. Sometimes it’s ‘actually,’ ie. ‘as opposed to what you might think,’ or 'particularly.' And what is ‘to do a davka’? Guy Sharett teaches us how to use this popular word through examples, and even has an exercise for us to do while we listen!   Words and expressions discussed: Ze lo kashe, ze davka kal –זֶה לֹא קָשֶׁה, זֶה דַּווקָא קַל Eich ze kara li, lama davka itcha? – אֵיךְ זֶה קָרָה לִי, לָמָּה דַּווקָא אִיתךָ? Lama achshav, davka kshe-tov li, at kol kach meshuna – לָמָּה עַכשָׁיו, דַּווקָא כְּשֶטוֹב לִי, אַת כֹּל כָּךְ מְשוּנָה. Az lama davka li nigmar ha-kol lifney she-hitchil – אָז לָמָּה דַּווקָא לִי נִגְמָר הַכֹּל לִפְנֵי שֶׁהִתְחִיל Lama davka? Lo yodaat, davka lehargiz… davka lehach’is – לָמָּה דַּווקָא? לֹא יוֹדַעַת, דַּווקָא לְהַרגִּיז... דַּווקָא לְהַכעִיס. La’asot davka – לַעֲשׂוֹת דַּווקָא Lav davka – לָאו דַּווקָא Ani ochel shokolad ba-boker – אֲנִי אוֹכֵל שׁוֹקוֹלָד בַּבּוֹקֶר Davka ani ochel shokolad baboker – דַּווקָא אֲנ

We love using rashey teivot - acronyms - in modern Hebrew. We take the initials and between the last two letters we add inverted commas (two apostrophes) to show that it's an acronym rather than an ordinary word. The transformation of word to acronym is so extreme that some words even end up changing their gender!   Words and expressions discussed: Drishat shalom chama – דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָה Timsor drishat shalom la-mishpacha – תִּמְסוֹר דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לַמִשְׁפָּחָה Moser dash – מוֹסֵר דַּ"ש Moser dash la-chaverim – מוֹסֵר דַּ"ש לַחֲבֵרִים Timsor/timseri/timseroo le-Chayim dash – תִּמְסוֹר/תִּמְסְרִי/תִּמְסְרוּ לְחַיִים דָּ"ש Halevay ve-ha-sofash ha-ze lo yigamer af paam – הַלְוַואי וְהַסּוֹפָ"ש הַזֶּה לֹא יִיגַמֵר אַף פַּעַם Dash ham – דַּ"ש חַם Sofash, sof shavu’a – סוֹפָ"ש, סוֹף שָבוּעַ Sof ha-shavu’a – סוֹף הַשַבוּעַ She-yihye achla sofash – שֶיִּהְיֶה אַחְלָה סוֹפָ"ש Galey tsahal – גָּלֵי צַהַ"ל Tsahal, tsva ha-hagana leisrael – צַהַ"ל, צְבַא הָהַגּנָה לְיִשְרָאֵל Tsava – צָבָא Gal, galim, galey

Chayim, life, is a word that has a huge career in Hebrew, in Israeli slang and even across oceans and seas. What happened to it in the shteytels of Eastern Europe and when it came back here, to new Israeli slang, and how do we use it to beg someone to change TV channel? Words and expressions discussed: Im ele ha-chayim – אִם אֵלֶה הַחַיִים Hachayim Shelcha Nifl’aim – הַחַיִים שֶלךָ נִפְלָאִים Tni li lageshet el chayaich –תְּנִי לִי לָגֶשֶת אֶל חַיָיִךְ Chaya’ich – חַיָיִךְ Chayecha –חַיֵיךָ Be-chaye-cha – בְּחַיֵיךָ Be-chayecha ta’avir arutz – בְּחַיֵיךָ תַּעֲבִיר עָרוּץ Be-chayaich –בְּחַיָיִךְ Be-chayechem –בְּחָיֵיכֶם Ba-chayim lo pagashti oto – בַּחַיִים לֹא פָּגַשְתִּי אוֹתוֹ Shatita? Ba-chayim al tinhag – שָתִיתָ? בַּחַיִים אַל תִּנְהַג Ba-chayim – בַּחַיִים Le-chayim – לְחַיִים Ani chay –אֲנִי חַי At chaya – אַת חָיָה Anachnu chayim –אֲנַחְנוּ חַיִים Mitnadvim osim chayim –מִתְנַדְּבִים עוֹשִֹים חַיִים Ta’ase/ta’asi/ta’asu chayim – תַּעֲשֶֹה/ תַּעֲשִֹי/ תַּעֲשֹוּ חַיִים Eich ha-chayim –אֵיךְ הַחַיִים C

The word met means dying and the word lamoot means to die, but today, Guy Sharett teaches us how we use these words as cool and happy Hebrew slang terms. As usual, prepositions must rear their ugly head. But don’t worry, we’re stronger! Words and expressions discussed: Ata chayav lamoot alay – אַתָּה חַיָּיב לָמוּת עָלַיי Ani meta aleyhem – אֲנִי מֵתָה עֲלִיהֶם Na’alayim yafot – נַעֲלַיִים יָפוֹת Ani meta al shokolad – אֲנִי מֵתָה עַל שוֹקוֹלָד Lamoot mi – -לָמוּת מִ Met mi-sartan – מֵת מִסַּרְטָן Ha-yom kvar lo metim me-ahava – הַיּוֹם כְּבָר לֹא מֵתִים מֵאֲהָבָה Lamoot mi-tschok – לָמוּת מִצְּחוֹק Met mi-shi’amoom – מֵת מִשִּׁעֲמוּם Met mi-pachad – מֵת מִפַּחַד Ani met me-raav – אֲנִי מֵת מֵרָעָב Ani ra-ev met – אֲנִי רָעֵב מֵת Ani ayef met – אֲנִי עָיֵיף מֵת Ani chole met – אֲנִי חוֹלֶה מֵת Ani meta mi-ze – אֲנִי מֵתָה מִזֶּה Ani meta le-croissant – אֲנִי מֵתָה לְקְרוּאָסוֹן Ani meta le’echol croissant – אֲנִי מֵתָה לֶאֱכוֹל קְרוּאָסוֹן Ani met lir’ot ota ha-layla – אֲנִי מֵת לִרְאוֹת אוֹתָה הַלַּילָה Hi m

Le, לְ, is how we say 'to' or 'for' in Hebrew. Guy Sharett teaches some cool expressions, and shows how we say stuff like ‘for you’ and ‘to her.’ Plus a bonus tip: How to do the most Israeli ‘ch’ sound! Words and expressions discussed: Li – לִי Lecha – לְךָ Lach – לָךְ Lo – לוֹ La – לָה Lanoo – לָנוּ Lachem, Lachen – לָכֵם, לָכֵן Lahem, Lahen –לָהֵם, לָהֵן Yesh li cheder misheli – יֵש לִי חֶדֶר מִשֶּלִי Yesh li kelev – יֵש לִי כֶּלֶב Ma yesh lachem ha-yom – מַה יֵש לָכֵם הַיּוֹם Ma yesh lacha hayom – מַה יֵש לְךָ הַיּוֹם Ein lecha ma la’asot ba-chayim? – ?אֵין לְךָ מַה לַעֲשוֹת בַּחַיִים Ba li, lo ba li – בָּא לִי, לֹא בָּא לִי Ba li shokolad – בָּא לִי שוֹקוֹלָד Ba li she-tikach oti – בָּא לִי שֶתִּיקַח אוֹתִי Ba li lalechet –בָּא לִי לָלֶכֶת Ba li tov ha-shokolad ha-ze – בָּא לִי טוֹב הַשּוֹקוֹלָד הַזֶּה Ata lo Ba li tov – אָתָּה לֹא בָּא לִי טוֹב Lo naim li – לֹא נָעִים לִי Lo naim li lakachat kesef me-anashim – לֹא נָעִים לִי לָקַחַת כֶּסֶף מֵאֲנָשִים Naim meod –נָעִים מְאוֹד Naim li me’od lehakir otcha –

The word 'stam' can mean many things in Hebrew: 'just like that,' 'just kidding,' and much, much more. Today we’ll learn which 'stam' sentence is particularly loved by 'enlightened' Israelis, and hear about someone who calls China just to ask how long she should boil her rice for. Words and expressions discussed: Stam, chiuch le-lo siba – סְתָם ,חִיוּךְ לְלֹא סִיבָּה Stam ki ba li ledaber – סְתָם כִּי בָּא לִי לְדַבֵּר Chodesh me-hayom nihye kmo chadashim – חוֹדֵשׁ מֵהַיּוֹם נִהְיֶה כּמוֹ חֲדָשִׁים Ani kan, ata sham – אֲנִי כָּאן, אַתָּה שָׁם Stam shney anashim – סְתָם שְנֵי אֲנָשִים Stam, ratsiti lomar lach shoov – סְתָם, רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ שוּב Stam masehu katan – סְתָם מַשֶּהוּ קָטָן At stam blondinit – אַת סְתָם בְּלוֹנְדִינִית Stam, ze lo nachon, anachnu lo ba-mizrach ha-tichon – סְתָם, זֶה לֹא נָכוֹן, אֲנָחְנוּ לֹא בַּמִזְרָח הַתִּיכוֹן Staaam – סְתָאאאם Stam yatsati me-habaiyt – סְתָם יָצָאתִי מֵהַבַּיִת Achshav hakol nir-e nora stami – עַכְשָיו הַכֹּל נִרְאֶה נוֹרָא סְתָמִי Mi-kulam kibalti tshuva s