Streetwise Hebrew

Omed, "stands," and omed le-, "is about to," are two different things. Host Guy Sharett teaches us the important words in this shorseh ("root"), ע.מ.ד, one of which is also a sexual term. At the end of the episode, Guy explains how you can learn Hebrew from reading tombstones at an old Tel Aviv cemetery. New words & expressions: Hu amad – He stood – עמד La’amod – To stand – לעמוד Ha-kol omed ba-makom – Everything stands still – הכל עומד במקום Hu omed – He is standing – הוא עומד Omedet, omdim, omdot – עומדת, עומדים, עומדות Hu omed lalechet – He’s about to go – הוא עומד ללכת Omed + infinitive – About to – עומד +שם פועל Hi amda linsoa le-chul – She was about to go abroad – היא עמדה לנסוע לחו"ל Aval ba-sof hi lo nas’aa – But she didn’t go at the end – אבל בסוף היא לא נסעה Ani rotse lada’at eifo ani omed ba-avoda – I want to know my standing at work – אני רוצה לדעת איפה אני עומד בעבודה Omed lo – He’s got an erection – עומד לו Ha-lev sheli lo omed be-ze yoter – My heart cannot stand this – הלב שלי לא עומד בזה י

How do you say “have a great day” in Hebrew? In English it’s so easy, but in Hebrew you have to take into account a few different things, like the gender of what you’re wishing. Guy Sharett teaches us some useful formulas, and tells us a story about an interesting wedding that didn’t end like it started… Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: She-yihye lach tov – May you be well – שיהיה לך טוב Ani me’achel lecha she-yihye lecha achla yom – I wish that you have a great day – אני מאחל לך שיהיה לך אחלה יום She-yihye lecha achla yom/she-yihye achla yom/achla yom – May you have a great day ahead – שיהיה לך אחלה יום/שיהיה אחלה יום/אחלה יום Achla shavua – Great week; Have a great week – אחלה שבוע Achla mishmeret – Have a great shift – אחלה משמרת Achla yom she-yihye – Have a great day – אחלה יום שיהיה She-yihye achla tiyul – Have a great trip – שיהיה אחלה טיול She-yihye sofash naim/Sofash naim – Have a great weekend – שיהיה סופ”ש נעים/סופ”ש נעים She-tihye achla mesiba – Have a great

Many things "happen" here in the Holy Land, which is why the root "kara" - ק.ר.ה - with all its derivatives, is so popular. Guy Sharett explains how it's related to murder, earthquakes, and soy milk, and finishes with an anecdote (in Hebrew) about a lady called Carmela. New words & expressions Ma kara la-yeled – What happened to the kid – מה קרה לילד? Ma kara, ma kara? – What on earth is going on? – מה קרה, מה קרה? Ma kore achi – What’s going on dude? – מה קורה אחי? Az ma od kore itach – So what else is happening with you?  – אָז מָה עוֹד קוֹרֶה אִיתָךְ Ma kore im – What’s happening with – מָה קוֹרֶה עִם Ma kara im – What happened to – מָה קָרָה עִם Tagidi ma kore itach? – Tell me, what’s going on with you? – תגידי מה קורה איתך? Ma le’azazel kore itcha? – What on earth is going on with you? – מה לעזאזאל קורה איתך? Ze ma she-kara – This is what happened – זה מה שקרה Ze lo kore li – This is not happening to me – זה לא קורה לי Ze lo yikre shuv – This won’t happen again – זה לא יקרה שוב Nu, ve-kara mashehu? –

How many times have you called a company or a bank and had to deal with מענה קולי, an automated answering service? Today we’ll learn words and phrases you’ll be hearing while waiting on the telephone line, plus a tip how to quickly reach a real live customer service representative. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ma’ane koli – Voice answering service – מענה קולי Le-ivrit na lehakish achat – For Hebrew please press 1 – לעברית נא להקיש אחת Ana/na – Kindly, please – אנא, נא Na lehakish – Please press – נא להקיש Li-tmicha technit – For technical support – לתמיכה טכנית Litmoch be-mishehu – To support someone – לתמוך במישהו Le-sherut lakochot – For customer service – לשירות לקוחות Meida klali – General information – מידע כללי Hinchem mu’avarim li-ntsig tmicha – You’re being transferred to a support agent – הנכם מועברים לנציג תמיכה Natsig – Representative, agent – נציג Netsig tmicha technit – Technical support agent – נציג תמיכה טכנית Netsig sherut – Customer service agent – נציג

TLV1 Radio, the home of our podcast, has a few more shows for you to check out. They all focus on Israel in one way or another. For those of you interested in some straight talk about Israeli politics, culture, society, economy, and all the rest, have a listen to The Promised Podcast. You can find the podcast at tlv1.fm/promisedpodcast or search for it on your favorite podcast app.   Teomim are twins, from the root תאמ which is used in Hebrew for anything to do with matching, suiting, fitting, coordinating and more. Let’s learn how to use this family of words in our everyday life. Mat’im lachem? New words & expressions: Teom, te’omim – Twin, twins – תאום, תאומים Zug te’omot siamyot – A pair of Siamese twins – זוג תאומות סיאמיות Migdalei ha-teomim – The twin towers – מגדלי התאומים Ze lo ta’am et ha-tsipiyot – It didn’t match the expectations – זה לא תאם את הציפיות Eich lifgosh ben zug to’em – how to meet a matching partner – איך לפגוש בן זוג תואם Leta’em – To coordinate – לתאם Eich efshar letaem pgisha mer

The Hebrew word ‘sherut’ means ‘service,’ but the plural – ‘sherutim’ – is more commonly used to mean something quite different. From toilets to angels, Guy Sharett teaches us what else we can learn from this root. Hope you’re happy with our sherut! Listen to the All-Hebrew Version on Patreon   New Words and Expressions: Sherut – Service – שירות Lesharet – To serve – לשרת Hi mesharetet – She serves – היא משרתת Sherut tsva’i – Army service – שירות צבאי Sherut le’umi – National service – שירות לאומי Sherut atsmi – Self service – שירות עצמי Monit sherut –  Shared taxi – מונית שירות Sherut lakochot – Customer service – שירות לקוחות Sherut chadarim – Room service – שירות חדרים Sherutim – Toilets, bathroom – שירותים Sherutim tsiburiyim – Public toilets – שירותים ציבוריים Hayinu me’ashnim be-sherutei ha-banim – We used to smoke in the boys toilets – היינו מעשנים בשירותי הבנים Sheruti – Service-oriented – שירותי Le-sherutcha – At your service – לשירותך Lo kolel sherut – Doesn’t include service – לא כולל שירות Sharat

Why is it that some mistakes in a foreign language sound worse than others? It’s unfair, but some things Hebrew learners say sound more cringy to the Israeli ear than others. Guy Sharett teaches us what mistakes make Israelis cringe so we can try to avoid them at all costs! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ka’asher – When (archaic) – כאשר K’sheh – When –  כש K’shebati habaita – When I came home – כשבאתי הביתה K’she-ha-lev bocheh – When the heart is crying – כשהלב בוכה Ima sheli – My mom – אמא שלי Lirot et ha’or – To see the light – לראות את האור Pagashti et Danny – I met Danny – פגשתי את דני Ani ochel tapu’ach – I am eating an apple – אני אוכל תפוח Ani ochel et ha-tapu’ach – I am eating the apple – אני אוכל את התפוח “Hayiti rotse lihyot melech shelach” – I’d like to be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך Ani rotsa cappuccino bevakasha – I’d like a cappuccino – אני רוצה קפוצ’ינו בבקשה Efshar kiseh? – Could I please have a chair? – אפשר כיסא Efshar ledaber im Alex? – May I sp

In Hebrew, בטח or בטוח – “sure” or “for sure” – are words we hear a lot on the Israeli streets, so we need to know how to use them properly. Guy does some excavation work so we can see where this root, בטח comes from. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Israel betach be-elokim” – People of Israel have faith in God – ישראל בטח באלוקים Livto’ach be-mishehu – To trust in someone – לבטוח במישהו Batu’ach – Safe, secure – בטוח Ani margish batu’ach – I feel safe – אני מרגיש בטוח Batu’ach – For sure, sure thing – בטוח Betach she-agi’a – Sure I’ll come – בטח שאגיע Bitu’ach – Insurance – ביטוח Levate’ach – To insure – לבטח Polisat bitu’ach – Insurance policy – פוליסת ביטוח Bitu’ach leumi – Social security – ביטוח לאומי “Bi-mdinat Israel kol talmid mevutach be-polisa shenikret polisat talmidim” – In the state of Israel every student is insured with a policy called student insurance policy – במדינת ישראל כל תלמיד מבוטח בפוליסה שנקראת פוליסת תלמידים “Hivtachtem yona, aleh shel zayit, hivta

It’s summertime and everybody is going somewhere for hofesh, holiday. That being the case, let’s talk about flights, package deals and checking-in –Hebrew style. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hofesh – Holiday –חופש Ha-hofesh ha-gadol – The summer holiday –החופש הגדול Hofesh ha-dibur – Freedom of speech –חופש הדיבור Hufsha – Vacation –חופשה Hufsha mishpachtit – Family vacation –חופשה משפחתית Hofshi ze legamrei levad – To be free means to be completely on your own –חופשי זה לגמרי לבד Lakachat hofesh – To take days off –לקחת חופש Ani be-hofesh – I am on holiday –אני בחופש Latus, tisa – To fly, flight –לטוס, טיסה Tisa haloch va-shov – A Round trip flight –טיסה הלוך וָשוב Hazmana – Reservation, booking, order, invitation –הזמנה Chevrot hateufa zihu et ha-nekuda ha-regisha etsel ha-nosea ha-israeli, ha-chalom lehisthadreg le-machleket asakim – The airlines recognized the Israeli passenger’s soft spot, the dream to be upgraded to business class – חברות התעופה זיהו את הנקודה

‘Yeled’ – ‘child’ – comes from the root ‘y.l.d’ – י.ל.ד – which has made a huge career for itself in Semitic languages. This is a great example of how one root behaves in different verb patterns, keeping the stem meaning but then providing us with exciting branches of it. New words & expressions: Yeled – Child, kid, boy – ילד (Arabic ولد, walad) Kulanu yeladim shel ha-chayim – We are all children of the life – כולנו ילדים של החיים Yeled, yeladim – ילד, ילדים Yaldey Ha-yare’ach – Children of the moon – ילדי הירח Hu yaase lach yeled – he’ll make you a child – הוא יעשה לך ילד Ta’ase li yeled – Make me a child, you’re awesome – תעשה לי ילד Yalad – He gave birth – הוא ילד Hi yalda – She gave birth – היא ילדה Yalda – Girl – ילדה Hi yalda bat – She gave birth to a girl – היא ילדה בת Hi yalda ben – She gave birth to a boy – היא ילדה בן Eich shir nolad – How is a song born? – איך שיר נולד? Hu nolad – He was born – הוא נולד Nichtav; niylad>nawlad>nolad Ma nolad? – What was born? – ?מה נולד Nolad lo ben – A son was

Enough is enough! Guy Sharett introduces us to the word 'maspik' - 'enough.' We'll also listen to some songs so we can check out how 'maspik' deals with the adjectives, adverbs, and verbs it meets on the way.   New words & expressions: Ze maspik? - Is it enough? - ?זה מספיק Ze lo maspik – It’s not enough – זה לא מספיק Metsuyan – Excellent – מצויין Tov meod – Very good – טוב מאוד Kim’at tov me’od – Almost very good – כמעט טוב מאוד Kim’at tov – Almost good – כמעט טוב Maspik – Sufficient, just about – מספיק Maspik be koshi – Hardly sufficient – מספיק בקושי Bilti maspik – Not sufficient – בלתי מספיק Bilti nisbal – Unbearable – בלתי נסבל Ha-state dipartment natan le-Israel tsiyun bilti maspik be-sovlanoot datit – The State Department gave Israel an 'F' in religious tolerance - משרד החוץ האמריקני נתן לישראל ציון בלתי מספיק בסובלנות דתית Bilti maspik be-matematika, be-historia – בלתי מספיק במתמטיקה, בהסטוריה - Below standard/'F' in mathematics, in history Maspik im – enough with – מספיק עם Maspik im ze ve-dai -

“Od, od, od!” – we’re always wanting more. How do we ask for more milk, for an encore or for another goal in a football game? You guessed it, we use “od.” Guy Sharett tells us more...   New words & expressions Od? - Some more? - ?עוד Ken, od tipa/ktsat – Yes, just a tiny bit more – כן, עוד טיפה/קצת Efshar od chalav? - May I have more milk? - ?אפשר עוד חלב Efshar od ktsat kafe? - May I have a bit more coffee? - ?אפשר עוד קצת קפה Ma od? - What else? - ?מה עוד Ma od bikasht? - What else did you ask for? - ?מה עוד ביקשת Ma od vaksha? - What else be-vakasha? - ?מה עוד בבקשה Od mashehu? - Something else? - ?עוד משהו Od mashehu motek/mami/gever/ achi? - Anything else darling/mate/dude? - ?עוד משהו מותק/ממי/גבר/אחי Ma od, ata rotse gam café? - What else, do you want a cup of coffee as well? - ?מה עוד, אתה רוצה גם קפה Mi od? - Who else? - ?מי עוד Mi od ba? - Who else is coming? - ?מי עוד בא Tagidi li od paam – Tell me (fem.) once more – תגידי לי עוד פעם Od pa’am – One more time, once more - עוד פעם Od ha-paam (sla

Host Guy Sharett shares his top 10 tips on how to rejuvenate your linguistic inner self:   1. Find stuff you love and read about it in Hebrew. 2. Songs. Playlists on my website 3. Radio: Israeli National Radio in 14 languages 4. Flash cards all over your home 5. Saying new words out loud. Talk to the Google Translate App. 6. Tandem with a Hebrew speaker. Post your location on our Facebook page if you’re not sure if there’s a Hebrew speaker around you. 7. Facebook your Hebrew. 8. Likpotz la-mayim, לקפוץ למים, jump into the water. 9. Ani rotse/ Ani rotsa ledaber be’ivrit, אני רוצה לדבר בעברית, I want to speak Hebrew. Ani lomed/lomedet ivrit, אני לומד/ת עברית, I learn Hebrew. Ani chayav/chayevet, אני חייב/ת, I must, ledaber ivrit, to speak Hebrew. 10. Magazines, children books, newspaper, websites, inflight magazines. Morfix online dictionary El Al inflight magazine – Eng./Heb.   Playlist and clips used: All Chakras - Meditation, Balancing and Tuning  

Do you have “zman” - time? This root, “z.m.n,” is used in so many words in Hebrew, it definitely merits an episode to itself. Guy Sharett also explains how it’s related to the Arab Spring and Tahrir Square in Cairo. “Zman” to press play… Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ha-zman hu kmo galgal anak – Time is like a ferris wheel – הזמן הוא כמו גלגל ענק Yesh lecha zman machar? – Do you have time tomorrow? – יש לך זמן מחר? Higia hazman – It’s about time – הגיע הזמן Bata ba-zman – You came right on time – באת בזמן Ba-zman ha-acharon – Lately – בזמן האחרון Hayinu yeladim ve-ze haya mizman – We were kids and it was long ago – היינו ילדים וזה היה מזמן Mizman – Long ago – מזמן – من زمان Ha-zman avar ve-lo dibarnu – Time went by and we didn’t speak – הזמן עבר ולא דיברנו Lakach li zman lehavin – It took me some time to understand – לקח לי זמן להבין Ata shayach li – You belong to me – אתה שייך לי Lakach lecha zman – It took you some time – לקח לך זמן Lezamen – To summon – לזַמן Zuman – H

How do we give in Hebrew? 'Latet' is to give, but in some structures it could also mean other things. And what is 'latet barosh' - 'to give in the head'? Let’s find out.   New words & expressions Natati la chayay – I gave her my life – נתתי לה חיי Past: Natati, natata, natat, natan, natna, natanu, natatem, natnu – נתתי, נתת, נתת, נתן, נתנה, נתנו, נתתם, נתנו Present: Noten, notenet, notnim, notnot – נותן, נותנת, נותנים, נותנות Imperative: Ten, tni, tnu – תן, תני, תנו Ten li daka, tni li daka – give me a sec – תן לי דקה, תני לי דקה Ten li et mispar teudat ha-zehut shelcha – Give me your ID no. – תן לי את מספר תעודת הזהות שלך Tavi li – “bring” me – תביא לי Tni li le’ehov otach – Let me love you – תני לי לאהוב אותך Ten li rega lir’ot – Let me see for a sec – תן לי רגע לראות Hi natna li lehavin she… – she let me understand that… – היא נתנה לי להבין ש... Slicha, mi natan lachem lehikanes le-po? Excuse me, who let you in here? סליחה, מי נתן לכם להיכנס לפה? Infinitive: Latet – To give – לתת Latet et ha-neshama ve

Israelis love tips and recommendations in order to speed up their decision making. So it’s no surprise that the word כדאי – ‘it’s worth it’ – is so popular in everyday use. How do we tell our friends they should totally check out a certain bar? And how do we make sure they don’t go and see the new superhero movie? Guy Sharett introduces us to the Israeli dichotomy of כדאי/לא כדאי. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kedai – Worthwhile, worth doing – כדאי Ze lo kedai – It’s not worthwhile – זה לא כדאי Kedai lachem – It’s worthwhile for you – כדאי לכם Tagid, kedai li liknot nayad chadash – Tell me, is it worth it for me to buy a new mobile? – תגיד, כדאי לי לקנות נייד חדש Baroor, kedai lecha/lach – Of course, it’s worth it for you – ברור, כדאי לך Mamash lo kedai lecha – It’s really not worth it for you – ממש לא כדאי לך “Bli shum davar asher kedai lamut lemaano” – Without anything it’s worth dying for – בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו Kedai lir’ot et ha-seret haze?-  Is it worth it

What do Israelis mean when they say “ma pit’om”? What about just “pit’om,” all by itself? We hear it all the time in spoken Hebrew, and Guy will explain it all. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Pit’om -Suddenly – פתאום “Pit’om kam adam ba-boker” – A person suddenly wakes up in the morning – פתאום קם אדם בבוקר Pit’om giliti bor anak she-nif’ar – Suddenly I found a huge pit – פתאום גיליתי בור ענק שנפער “Ahava, pit’om hi mitparetset kmo lehava” – Love, it’s suddenly erupting like a flame – אהבה, פתאום היא מתפרצת כמו להבה Chazarta pit’om – You suddenly came back – חזרת פתאום “Yeled, ma pit’om ata yoshev” – Hey boy, how come you’re sitting – ילד, מה פתאום אתה יושב Ma pit’om? – It’s not true, no way, get out of here – מה פתאום Pit’omi – Sudden – פתאומי Geshem pit’omi – Sudden rain – גשם פתאומי Ze haya mavet pit’omi – It was a sudden death – זה היה מוות פתאומי Pit’omiyut – Suddenness – פתאומיות Be-fit’omiyut – Suddenly – בפתאומיות Be-ofen pit’omi – Suddenly (in a sudden manner) – ב

You can’t be in the Start-up Nation and not know how to talk tech in Hebrew. Guy Sharett teaches us how to say “attachment,” “text message,” and “chat” in Hebrew, and how to conjugate the verb lesames. StreetWise Hebrew gets geeky! New words & expressions: Telefon nayad, nayad – mobile phone, mobile - טלפון נייד, נייד Pelefon – mobile phone - פלאפון Titkasher elai lanayad – call me on my mobile - תתקשר אליי לנייד Telefon selulari – cellular phone - טלפון סלולרי Talpeni talepni – call! -  טלפני טלפני Letalfen – to call - לטלפן Mitkasher elayich at lo ona – I am calling you, you don’t answer - מתקשר אלייך, את לא עונה Lehitkasher – to call - להתקשר Telefon Kavi – home phone - טלפון קווי Kav – line - קו Titkasheri elai rega la-kavi – call my landline for a sec - תתקשרי אליי רגע לקווי Mekuvan – online - מקוון Ba-boker kibalti e-mail katsar ve-nechmad – in the morning I got a short and nice email - בבוקר קיבלתי אימייל קצר ונחמד E-mail, mail, emailim, mailim – email, emails - אימייל, מייל, אימיילים, מיילים Doar

Making your Hebrew sound truly conversational is an important but tricky skill. How do you start a new topic, for instance? How do you urge someone to get to the point? What sounds do you make when you nod attentively? And how do you show shock, excitement, or enthusiasm? Today we work on all those little things you do naturally in your own language, but which you have to learn in your new one. Listen to the all-Hebrew version of this episode   New Words and Expressions: Aha – אָהָה Nachon – נָכוֹן - right Nu, nu kvar – נוּ, נוּ כְּבָר - come on Walla – וָואלָה - really, wow Az ma chadash – ?אָז מָה חָדָש - so what’s new? Ma od bikasht – ?מָה עוֹד בִּיקַשְת - what else did you ask for? Az ma od – ?אָז מָה עוֹד - so what else? Az ma od kore itach – ?אָז מָה עוֹד קוֹרֶה אִיתָךְ - so what else is happening with you? Ma kore im – מָה קוֹרֶה עִם - what’s happening with Ma kara im – מָה קָרָה עִם - what happened to Ma im – מָה עִם - what’s with… Ma im eli, ma im tal, tagid, ma im shai – ?מָה עִם אֵלִי, מָה עִם טָל,

Yad means hand, but also so much more. Let’s find out its other meanings, idioms, and expressions Israelis often use. And what’s yad2?  Host Guy Sharett gives us a hand with the lesson.   New words & expressions: Yad, yadayim – יָד, יָדַיִים Bo’i, tni li yad ve-nelech – בּוֹאִי, תְּנִי לִי יָד וְנֶלֶךְ Ten yad, tni yad – תֵּן יָד, תְּנִי יָד Tavi yad, tavi’i yad – תָּבִיא יָד, תָּבִיאִי יָד Latet yad le-ze – לָתֶת יָד לְזֶה Ani lo rotse latet le-ze yad – אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָתֶת לְזֶה יָד Bishvilech ha-yare’ach etslo ba-yadayim – בִּשְׁבִילֵךְ הַיָּרֵחַ אֶצְלוֹ בַּיָּדַיִים Yad shniya – יָד שְׁנִייָה Yesh yad shtayim – יֵשׁ יָד-2 Yad rishona – יָד רִאשׁוֹנָה Eize yad ha-oto – אֵיזֶה יָד הָאוֹטוֹ Al yedei – עָל יְדֵי Al yedei mi – עָל יְדֵי מִי Al yedei david, al yedei ha-yeled – עָל יְדֵי דָּוִד, עָל יְדֵי הַיֶּלֶד Ba-bayit leyad ha-mesila – בַּבַּיִת לְיָד הַמְּסִילָה Leyad, Al yad – לְיָד, עָל יָד Yad va-shem – יָד וָשֵׁם Teivat hiluchim yadanit – תֵּיבַת הִילוּכִים יָדָנִית Rechev yadani – רֶכֶב יָדָנִי