Streetwise Hebrew

It’s not always easy to be “different” – שונה – but Guy tackles this word and its offshoots head-on. He explains how we get “change” and “strange” from the same root, and how to say “it’s all the same to me.” Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Shoneh – Different – שונה Ze shoneh be-ze she… – It’s different in that… – זה שונה בזה ש Be-ma ata shone mimenu – How do you differ from him? – במה אתה שונה ממנו “Etmol hayit shona” – Yesterday you were different – אתמול היית שונה “At ha-yom shona” – Today you’re different (f.) – את היום שונה Shinooy, shinooyim – Change, changes – שינוי, שינויים Shinooyey mezeg ha-avir – The weather changes – שינויי מזג האוויר Ata yachol lehagid li she-ze lo meshaneh – You can tell me that it doesn’t make a difference – אתה יכול להגיד לי שזה לא משנה Leshanot – To change – לשנות Lo meshaneh – It doesn’t make a difference – לא משנה Lo mshane li (‘lo m’shaneh’) – It’s ok for me either way – לא משנה לי Hu kol ha-zman meshaneh et da’ato – He keeps changing hi

Sometimes we’re just “in basa” – in a state of annoyance, not really angry, but just bummed. Guy teaches us verbs derived from “basa,” plus more nouns like “hitba’asut,” which could be translated as “the process of getting bummed out.” Who said Hebrew isn’t a rich language? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Bassa – Bummer – באסה Eize bassa – What a bummer – איזה באסה Eize basa ze she… – It’s so annoying when… – איזה באסה זה ש Ani be-basa – I am depressed – אני בבאסה Kuli be-basa – I am so bummed out – כולי בבאסה Ani al ha-panim – I am not doing well at all – אני על הפנים Meva’es, m’va’es – It’s bumming me out – מבאס Ze ma ze m’va’es – That’s so annoying – זה מה-זה מבאס Mva’es ta-tachat – It’s so annyoing – מבאס ת’תחת Mevo’as – Annoyed – מבואס “Ze lo meshane she-chavera shelcha mevo’eset” – It doesn’t matter that your girlfriend is bummed out – זה לא משנה שחברה שלך מבואסת Mevo’eset mi- Bummed out because of something – מבואסת מ “Ani merutse me’od, kamuvan hitba’asti she-lo kib

Let’s face it; you don’t want to watch that movie your friends are going to see. So how do you say so without a blunt ‘no’? The word פחות in Hebrew means “less”, “minus” and a few other things. Guy explains how to use פחות in conversations when you want to let someone down easily. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Pahot – Less – פחות Pahot aval od Koev – Less, but it still hurts – פחות אבל עוד כואב Shneinu shavim, pahot o yoter – We’re both equal, more or less – שנינו שווים, פחות או יותר Teshalmu pahot al sal ha-kniyot – You’ll pay less for your shopping basket – תשלמו פחות על סל הקניות Ani pahot ko’es – I am less angry – אני פחות כועס Pahot mi-sha’a – Less than an hour – פחות משעה “Slicha, aval pahot mat’im li karega” – Sorry, it’s less convenient right now – סליחה, אבל פחות מתאים לי כרגע “Ba lecha seret? Pahot” – Do you feel like watching a movie? Less – בא לך סרט? פחות Pahot hitchabarti – I didn’t really connect to it – פחות התחברתי Hamesh pahot shalosh – Five minus three

The Hebrew word קבלה has many meanings and uses, from receipts to acceptance. Guy explains how to use קבלה in its many forms and its plural. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kabala – Receiving – קבלה Sh’ot kabala – Office hours – שעות קבלה Kabala – Receipt – קבלה Heshbonit – Invoice – חשבונית Efshar kabala? – Could I have a receipt? – אפשר קבלה Hu oved bli kabalot – He works with no receipts – הוא עובד בלי קבלות Yesh lo/la kabalot – They are experienced – יש לו/לה קבלות Hu bachur/hi bachura im kabalot – They have proven achievements – הוא בחור עם קבלות / היא בחורה עם קבלות “Hi lo stam architektit, yesh la kabalot” – She’s not just another architect, she has successfully completed many projects – היא לא סתם ארכיטקטית, יש לה קבלות “Ani mechapesh musachnik, aval mishehu im kabalot” – I’m looking for a car guy, but someone with experience – אני מחפש מוסכניק, אבל מישהו עם קבלות Kabala be-malon – Hotel reception – קבלה במלון Pkid kabala – Receptionist – פקיד קבלה Hochmat ha-kabbal

The word זול means cheap and is used in spoken Hebrew in all kinds of interesting ways. For example, what’s זיל הזול? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Zol – Cheap – זול Periferia – Periphery, places outside the big cities – פריפריה Yoker ha-mihya – Cost of living – יוקר המחיה “Ad achshav ha-amira hayta ke’ilu, lechu la-periferia, ba-periferia zol, az hine halachnu laperiferia, ve-pitom po anachnu magi’im lemehirim shel tel aviv.” – Until now everybody said ‘go to the periphery, it’s cheap there. So we went there, and suddenly we get to Tel Aviv prices’ – עד עכשיו האמירה הייתה כאילו, לכו לפריפריה, בפריפריה זול. אז הנה הלכנו לפריפריה ופתאום פה אנחנו מגיעים למחירים של תל אביב Mehirim zolim – Cheap prices – מחירים זולים Shuk ha-carmel – Tel Aviv’s ha-carmel market – שוק הכרמל Be-zol – For cheap – בזול Liknot mashehu be-zol – To buy something for cheap – לקנות משהו בזול Rak ha-yom – Today only – רק היום Zil ha-zol – Cheaply, on sale – זיל הזול Hazol hu ha-yakar – Th

When and how do you properly use the Hebrew root בצע? And where might we hear the phrase, רוצה לשמוע על המבצעים שלנו? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mivtsa – Military operation – מבצע Mivtsa be-hanuyot – Sale – מבצע בחנויות  Ha-mivtsa shel ha-medina – The best sale in the country – המבצע של המדינה Rotse lishmo’a al ha-mivtsaim shelanu?’ – Do you want to hear about our special sales? – רוצה לשמוע על המבצעים שלנו Bitsoo’a – Implementation, execution, carrying out; performance – ביצוע Yesh od bitsoo’a la-shir ha-ze – There is another version of this song sung by another singer – יש עוד ביצוע לשיר הזה Ha-shir tov, ha-bitsoo’a pachot – The song is good, the execution, the performance, is less so – השיר טוב, הביצוע פחות Ha-bitsoo’im shel ha-oved / ha-ovedet – Worker’s performance – הביצועים של העובד/ת Levats’ea et ha-aavara – To conduct the money transfer – לבצע את ההעברה Hi holechet levatse’a achshav targil mesubach – She is now going to perform a difficult routine, a difficult

The word רועד means shivering, shaking, and in this episode Guy explains its meaning and usage. Along the way we learn to say earthquake, and vibrato. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Roed – Trembling, shivering – רועד Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech – When you called your voice trembled – כשצלצלת רעד קולך Ha-kol shelach ra’ad – Your voice was trembling – הקול שלך רעד Lir’od me-rov hitragshoot – To tremble out of excitement – לרעוד מרוב התרגשות Roed mi-pahad – Trembling from fear – רועד מפחד Roed me-ha-mivchan – Trembling from the exam – רועד מהמבחן Ra’ad – Shivering, trembling – רעד Re’ida – Shivering – רעידה Re’idot / ra’ad ba-yadayim – Shivering in the hands – רעידות / רעד בידיים Re’idat adama – Earthquake – רעידת אדמה “Al titnu la litpos etchem lo muchanim” – Don’t let it catch you unprepared – אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים Re’idot mishneh – Aftershocks – רעידות משנה  Har’ada – Vibrating, shaking – הרעדה Lehar’id – To vibrate – להרעיד Dai lehar’id et ha-shulchan – Stop roc

The Hebrew word רעל means poison. Its root provides us with interesting words related to the military and to bosses, some of whom make our work environments toxic. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ra’al – Poison – רעל Re’alim – Poisons – רעלים Ra’al neged achbarim – Mouse poison – רעל נגד עכברים Ra’al neged chuldot – Poison against rats – רעל נגד חולדות Nikuy re’alim – Detoxification – ניקוי רעלים Sadnat nikuy re’alim – Detox workshop – סדנת ניקוי רעלים Raalan – Toxin – רעלן Noged ra’alanim – Neutralizes toxins – נוגד רעלנים Ru’ach ha-lechima, Rahal – The fighting spirit – רוח הלחימה, רה”ל “Ani rotse lir’ot raal ba-einayim” – I want to see in your eyes the enthusiasm to fight – אני רוצה לראות רעל בעיניים  Ra’il – Toxic – רעיל Homarim re’ilim – Toxic, poisonous substances – חומרים רעילים Svivat avoda re’ila – Toxic work environment – סביבת עבודה רעילה Avira re’ila ba-avoda – Toxic atmosphere at work – אווירה רעילה בעבודה Ma’arechet yechasim re’ila – Toxic relationship – מערכת

The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Eru’ah yeri – Shooting – אירוע ירי Eru’ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה Eru’ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל “Yesh li eru’ah” – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע “Slicha, atem osim eru’im?”- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים “Wai, yesh li maleh eru’im ha-hodesh” – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש Bein avodot – Between jobs – בין עבודות Eru’ah hevra – Company event – אירוע חברה “Le-hazmanat eru’im” – To book an event – להזמנת אירועים Eru’ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה “Eru’ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam” – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו Eru’ah be-hafrada / e

The Hebrew word פרסס is what you’d use in a sentence to ask a driver to make a U-turn. But what does it mean in slang? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Pniya, pniyot – Turn, turns – פנייה, פניות Pniya yamina/smola – Right/left turn – פנייה ימינה/שמאלה Pniyat parsa – U-turn – פניית פרסה “Ata yachol la’asot po parsa vaksha?” – Could you please make a u-turn here? – אתה יכול לעשות פה פרסה (ב)בקשה Ve-ein eich lefarses – There’s no way to make a u-turn – ואין איך לפרסס Parses – Make a u-turn (Imp., m.) – פרסס Pniya rishona yamina – First turn, take a right – פנייה ראשונה ימינה Pniya shniya smola – Second turn, take a left – פנייה שנייה שמאלה Sim/simi lev, ba-rehov ha-rishon ein lach pniya yamina – Pay attention, on the first turn you’re not allowed to enter from that direction – שים/שימי לב, ברחוב הראשון איך לך פנייה ימינה Tifneh/Tifni ba-pniya ha-shniya – Make a turn on the following street – תפנה/תפני בפנייה השנייה “Oy, paniti ba-pniya ha-lo nechona’” – Oh no, I t

The Hebrew word לפנות means to turn, like to turn right or left. But we use לפנות for other things as well, like when we need to contact our municipality or to tell someone to stop texting us. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lifnot – To turn – לפנות Pné – Turn (Imp., m.) – פנה Pni – Turn (Imp. f.) – פני Pné/pni yamina – Turn right – פנה/פני ימינה Pnu le-rofe ha-mishpacha shelachem – Contact your family doctor – פנו לרופא המשפחה שלכם Pnu le- – Turn to someone – פנו ל Eich ponim le-anashim – How do you address people – איך פונים לאנשים “Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon zachar” – It doesn’t bother me when I am addressed in masculine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון זכר “Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon nekeva” – It doesn’t bother me if you address me in feminine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון נקבה “Lo meshane li eich ponim elai” – I don’t care how you address me – לא משנה לי איך פונים אליי “Tifné elai be-gever, tifne elai be-isha, ze oto davar” – Address me a

The Hebrew word הפתעה means “surprise.” Don’t be surprised if by the end of this episode you’ll know several uses of הפתעה to impress your Israeli friends. Oh, and everybody knows what a ביצת הפתעה is, right? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hafta’ah – Surprise – הפתעה Mesibat hafta’ah – Surprise party – מסיבת הפתעה Yesh li haftaah bishvilcha/bishvilech – I have a surprise for you – יש לי הפתעה בשבילך Hafta’at ha-me’ah – The surprise of the century – הפתעת המאה Ha-hafta’ah shel ha-shana – The surprise of the year – ההפתעה של השנה Beitsat hafta’ah, Beitsat Kinder – Kinder’s surprise, Kinder egg – ביצת הפתעה, ביצת קינדר Yesh haftaot bahayim – There are surprises in life – יש הפתעות בחיים Lehafti’ah mishehu im prahim/shokolad – To surprise someone with flowers, chocolate – להפתיע מישהו עם פרחים/שוקולד Ze mafti’a she- – It’s surprising that – זה מפתיע ש “Maftiah kama she-ze taim” – It’s surprising how tasty it is – מפתיע כמה שזה טעים Mafti’a, Mafti’ah – Surprising – מפתיע, מפתיע

From antique cars to very slow, local buses, Guy picks up where we left off in the last episode and explains additional בניינים from the root אספ. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Asfanoot – Collecting (a collection) – אספנות Rechev asfanoot – Antique car – רכב אספנות Richvei asfanoot – Antique cars – רכבי אספנות Hit’asafnoo kan ha-erev – We gathered here tonight – התאספנו כאן הערב “anashim matchilim lehitasef ba-kikar” – People are starting to gather by the square – אנשים מתחילים להתאסף בכיכר Hit’asfoot – Gathering – התאספות Hayta asoora kol hit’asfoot – Gathering was forbidden – הייתה אסורה כל התאספות Otobus me’asef – Slow local bus – אוטובוס מאסף Asafsoof – Mob – אספסוף Krav me’asef – Rearguard battle – קרב מאסף Asoopa, Antologia – Anthology – אסופה, אנתולוגיה Asoopat ma’amarim – Anthology of essays – אסופת מאמרים Asoofi, asoofit, asoofim – Children who were found on the street and no one knows who their parents are – אסופי, אסופית, אסופים   Playlist and Clips: KAN TV – R

The Hebrew word לאסוף is to collect, to gather. We use this verb in supermarkets, airports, and when we talk about people with unique collections. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Esof – Collect, gather (Imp.) – אֱסוף “Esof et ha-ma’asim” – Collect the deeds – אֱסוף את המעשים Asif – Harvest – אסיף Le’esof kesef – To collect money – לאסוף כסף Anachnu osfim kesef kedei liknot la matana – We collect money in order to buy her a gift – אנחנו אוספים כסף כדי לקנות לה מתנה Shavé le’esof me-ha-snif – It’s worth picking up from the branch – שווה לאסוף מהסניף Isoof – Picking up, collecting – איסוף Isoof atsmi – Self pick up – איסוף עצמי Isoof mei gshamim – Rainwater collection – איסוף מי גשמים Isoof mi-sde ha-teufa – Pick up from the airport- איסוף משדה התעופה Ha-mehir lo kolel isoof me-hasade – The price does not include an airport pickup – המחיר לא כולל איסוף מהשדה Isoof mizvadot – Baggage claim – איסוף מזוודות Ne’esaf – Collected – נאסף Ne’esaf el avotav – He died – נאסף אל אבותיו “

What’s the right way to pack a suitcase and what should you say to airport security when asked about your packed bags? From the root ארז we get the Hebrew words for packaging, gift boxes and more. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hu araz – He packed – הוא ארז Arazta/arazt levad – Have you packed it yourself? – ארזת לבד “Ve-laanot shuv va-shuv et otan tshuvot” – And answer the same questions again and again – ולענות שוב ושוב את אותן התשובות “Orezet et kol ha-shkarim she-kvar siparta li” – Packing all the lies that you had told me – אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי Taaroz li vaksha – Please pack it for me – תארוז לי בבקשה Ariza – Packing, packaging – אריזה “Hamal ariza” – “Packing operations room” – חמ”ל אריזה “Ba-ariza u-ve-mehir she-mat’imim le-khol ha-mishpacha” – In a packaging and a price that fits the entire family – באריזה ובמחיר שמתאים לכל המשפחה Arizat matana – Gift wrapping – אריזת מתנה “Hapsu et ha-siman al gabei ha-arizot” – Look for the label on the

How do you watch your favorite television series? And what genre do you like most? Guy explains all things TV series in Hebrew, and what verbs go along with them. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Sidra – Series – סדרה Sidrat televizya – A TV series – סדרת טלוויזיה Sidrat ha-televizya – The TV series – סדרת הטלוויזיה Sidra shel eru’im – Series of events – סדרת אירועים Sidrat mikrei pesha – Series of crimes – סדרת מקרי פשע Sidrat sadna’ot – Series of workshops – סדרת סדנאות Sidrat hartsa’ot – Lecture series – סדרת הרצאות Sidrat reshet – Web series – סדרת רשת Sidrat yeladim – Kids series – סדרת ילדים Sidrat noar – Teen series – סדרת נוער Sidrat pesha – Crime series – סדרת פשע Sidra ti’oodit – Documentary series – סדרה תיעודית Sidra be-anglit im ktoviyot be-ivrit – Series in English with subtitles in Hebrew – סדרה באנגלית עם כתוביות בעברית Sidra brazilait im ktoviyot be-ivrit – Brazilian series with Hebrew subtitles – סדרה ברזילאית עם כתוביות בעברית Sdarot – Series (pl.) – סְדרו

The Hebrew word יוזמה means initiative. We also use יוזמה when talking about new educational or social projects. Using the verb ליזום, we Israelis often give unsolicited advice to family, friends, and even passersby, telling them to take some initiative in their life! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yozma – Initiative – יוזמה Ein lo yozma, hu hasar yozma – He lacks initiative – אין לו יוזמה, הוא חסר יוזמה Ein la yozma, hi hasrat yozma – She lacks initiative – אין לה יוזמה, היא חסרת יוזמה Yesh lo/la yozmot – He/she has got projects – יש לו/לה יוזמות Yozma hadasha – New initiative – יוזמה חדשה Yozma hevratit – Social initiative/project – יוזמה חברתית Yozma ezrachit – People’s initiative – יוזמה אזרחית Yozma hinuchit – Educational initiative – יוזמה חינוכית Yozma mevorechet – Welcomed initiative – יוזמה מבורכת Shel mi ha-yozma ha-zo? – Whose initiative is this – של מי היוזמה הזו Eize yozma meula – What a great initiative – איזה יוזמה מעולה Yozmat ha-shalom – The peace initiati

The Paris 2024 Olympics are here! What Hebrew words and phrases must we know in order to understand the broadcasts and fully enjoy the games? The hardest of them might just be טניס שולחן. Stam! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ha-mischakim ha-olimpyiim – The olympic games – המשחקים האולימפיים Ha-olimpiada – The Olympics – האולימפיאדה Atem ro’eem ta-olimpiada? – Do you watch the olympics? – אתם רואים ת’אולימפיאדה Agav – By the way – אגב Tacharut, tacharuyot – Competition, competitions – תחרות, תחרויות Lenatsech – To win – לנצח Lehafsid – To lose – להפסיד Tekes ha-pticha – The opening ceremony – טקס הפתיחה Ha-mishlachat ha-israelit – The Israeli delegation – המשלחת הישראלית Ha-nivcheret ha-israelit – The Israeli team – הנבחרת הישראלית Ha-atletim ha-israelim – The Israeli athletes – האתלטים הישראלים Medlaya, medalyot – Medal, medals – מדליה, מדליות Makom rishon/sheni/shlishi – First/second/third place – מקום ראשון/שני/שלישי Medalyat zahav – Gold medal – מדליית זהב Medalyat kese

The Hebrew word מתווך means a real estate agent. Some people really really dislike מתווכים. Let’s learn why. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Metavech (dirot) – Real estate agent – מתווך Metavech – Mediator, middleman – מתווך Ha-metavech ba-sichot – The mediator in the talks – המתווך בשיחות “Halo halo halo, ani lo metavech beynechem” – Hey, I am not mediating between you guys – הלו, הלו, הלו, אני לא מתווך ביניכם “Metavchim ze am” – Real estate agents are a specific kind of lot – מתווכים זה עם Tivooch – Mediation – תיווך Sochnoot tivooch – Real estate agency – סוכנות תיווך Dmei tivooch – Finder’s fee – דמי תיווך “Ze lo mi-tivooch, ken?” – I hope it’s not through an agent – זה לא מתיווך, כן Nadlan – Real estate – נדל”ן, נכסי דלא ניידי Mashki’im be-nadlan – Investing in real estate – משקיעים בנדל”ן Nadlanist, nadlanistit – Someone who invests in real estate – נדלניסט, נדלניסטית  Li-mkhira – For sale – למכירה Le-haskara – For rent – להשכרה Ani mechapes, mechapeset dira le-haskar

Imagine this: You are walking your dog in the ‘Viv and, out of nowhere, someone comes up to you, clearly wanting to speak about something important. Their lips are moving. They are saying something. What are they likely to say to a dog owner like you? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Zachar o nekava? – Is it male or female? – זכר או נקבה Ben kama hu / bat kama hi? – How old is he/she? – בן כמה הוא, בת כמה היא Hi bat arba / Hu ben arba – She/He is four years old – היא בת ארבע, הוא בן ארבע Eich korim lo? Eich korim la? – What’s her name, what’s his name? – איך קוראים לו, איך קוראים לה Efshar latet lo / la hatif? – May I give him/her a treat? – אפשר לתת לו/לה חטיף Ginat klavim – Dog park – גינת כלבים Tiyul aroch – Long walk – טיול ארוך Hu noshech? Hi noshechet? – Does he bite, does she bite? – הוא נושך, היא נושכת Efshar lelatef? – May I pet your dog? – אפשר ללטף Kelev ze’ev – Wolfhound – כלב זאב Geza, gza’im – Tree trunk, breed – גזע, גזעים Eize geza hu/hi? – What breed is it?