Streetwise Hebrew

Imagine this: You are walking your dog in the ‘Viv and, out of nowhere, someone comes up to you, clearly wanting to speak about something important. Their lips are moving. They are saying something. What are they likely to say to a dog owner like you? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Zachar o nekava? – Is it male or female? – זכר או נקבה Ben kama hu / bat kama hi? – How old is he/she? – בן כמה הוא, בת כמה היא Hi bat arba / Hu ben arba – She/He is four years old – היא בת ארבע, הוא בן ארבע Eich korim lo? Eich korim la? – What’s her name, what’s his name? – איך קוראים לו, איך קוראים לה Efshar latet lo / la hatif? – May I give him/her a treat? – אפשר לתת לו/לה חטיף Ginat klavim – Dog park – גינת כלבים Tiyul aroch – Long walk – טיול ארוך Hu noshech? Hi noshechet? – Does he bite, does she bite? – הוא נושך, היא נושכת Efshar lelatef? – May I pet your dog? – אפשר ללטף Kelev ze’ev – Wolfhound – כלב זאב Geza, gza’im – Tree trunk, breed – גזע, גזעים Eize geza hu/hi? – What breed is it?

You’re eyeing the cheddar cheese at a Tel Avivi deli. Now comes the big question: How do you ask the seller to give you 100 grams of it in Hebrew? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lishkol – To weigh – לשקול Ani shokel / shokelet 63 kilo – I weigh 63kg – אני שוקל / שוקלת 63 ק”ג Ani shokel/shokelet et ha’optsiot sheli – I am weighing my options – אני שוקל / שוקלת את האופציות שלי Shakalti – I weighed – שקלתי Kama ata shokel, kama at shokelet? – How much do you weigh? – כמה אתה שוקל, כמה את שוקלת Kama ze shokel – How much does it weigh? – כמה זה שוקל Tishkol / Tishkeli li – Weigh it for me – תשקול / תשקלי לי Ten / Tni li reva tsfatit – Give me 250 grams of Tsfatit cheese – תן / תני לי רבע צפתית Ten li hetsi (kilo) – Give me half a kilogram – תן לי חצי Shkol milim, shkeli milim – Weigh your words – שקול מילים Shkila – Weighing – שקילה Shkilat hatsi ha-gmar – The semi final weighing – שקילת חצי הגמר Shoklim lehashkia – are you considering investing? – שוקלים להשקיע  Ani shokel laa

The Hebrew word משקל means both weight and the device we use to measure weight, a scale. Whoa! That complicates things. How do we utilize this word in all its possible uses? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mishkal – Weight, scale – משקל Shomrei mishkal – Weight Watchers – שומרי משקל Odef mishkal / mishkal yeter – Excess weight, overweight – עודף משקל / משקל יתר Mishkal odef – Overweight (suitcase) – משקל עודף Horadat mishkal / yerida ba-mishkal – Weight loss – הורדת משקל, ירידה במשקל Laredet ba-mishkal – To lose weight – לרדת במשקל Yaradti ba-mishkal – I lost weight – ירדתי במשקל Lehaalot / laalot ba-mishkal – To gain weight – להעלות/לעלות במשקל Mishkal naki – Net weight – משקל נקי Mishkal beiti – Home scale – משקל ביתי Mishkal mitbach – Kitchen scale – משקל מטבח Mishkal neged – Counterweight – משקל נגד Shivooy mishkal – Equilibrium, balance – שיווי משקל “Ve-en lach rega shel shivuy mishkal” – And you don’t have a moment of balance – ואין לך רגע של שיווי משקל

How do we respond when someone thanks us in Hebrew? What are the equivalents of, ‘you’re welcome’, ‘don’t mention it’ and ‘it’s nothing’? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Al lo davar – You’re welcome – על לא דבר En be’ad ma, en al ma – You’re welcome – אין בעד מה Bevakasha – Please / here you are / you’re welcome – בבקשה Ein be’aya – No problem – אין בעיה Tafsik, dai / tafsiki, dai – Stop it, enough – תפסיק/תפסיקי, די Higzamta / higzamt / higzamtem – You’re too much – הגזמתָ/הגזמתְ/הגזמתם Be-kef – With pleasure – בכיף  Be-simcha – With joy – בשמחה Be-ahava – With love – באהבה Shtuyot – Nonsense – שטויות Ba-ktana – Nothing major – בקטנה Toda raba lecha/ lach – Thank you (m, f.) – תודה רבה לך   Playlist and Clips: Ep. 10 about politeness in Hebrew Ep. no. 48 about lehafsik, to stop Ep. 100 about toda Ep. 122 about waiter talk and be-kef Ep. 137 about lehagzim Ep. 268 about No, thanks

The words stinky, smelly, and stench, exist in all languages. But in Hebrew these words can also be used as slurs. And while you absolutely should not use them in such manner, you do need to know their use. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Masri’ach – Stinky, smelly – מסריח Sirachon – Stench – סירחון Eize sirachon – What a foul smell – איזה סירחון Ptsatsat sirachon – Stink bomb – פצצת סירחון Gvinot masrichot – Smelly cheeses – גבינות מסריחות “Russiya masricha, tachzeri le-rusia” – You stinky Russian, go back to Russia – רוסייה מסריחה, תחזרי לרוסיה Smolani masri’ach – “Stinky” leftist – שמאלני מסריח “Ata efes masri’ach’” – You $#!thead nothing – אתה אפס מסריח Targil / keta masri’ach – Dirty trick – תרגיל / קטע מסריח Masriach mi-alcohol – Reeks of alcohol – מסריח מאלכוהול Achshav kol ha-bayit masriach me-re’ach shel tigun – Now the entire house smells of frying – עכשיו כל הבית מסריח מריח של טיגון Yesh po mashehu masri’ach – There’s something fishy about it – יש פה משהו מסריח H

From face and voice recognition, to identifying with a character from a book, for these and others linguistic uses we utilize the Hebrew root זהה. And how do we say, “Shazam, can you recognize this song?” Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Zihuy panim – Face recognition – זיהוי פנים Zihuy plili – Forensics – זיהוי פלילי Mazap, Ma’abada le-zihuy plili – Forensics lab – מעבדה לזיהוי פלילי Mazapnikim – The forensics guys – מז”פניקים Zihuy koli – Voice recognition – זיהוי קולי Lezahot – To identify, to recognize – לזהות Ata lo mezahé oti? At lo mezaha oti? – Don’t you recognize me? – את/ה לא מזהה אותי Teuda mezaha – Proof of identity – תעודה מזהה “Shirim she-ha-shazam lo mezahé – Songs that Shazam won’t recognize – שירים שהשזאם לא מזהה Ha-rishon she-mezahé – The first person to recognize – הראשון שמזהה “Tsipor lo mezuha” – An unidentified bird – ציפור לא מזוהה Mispar lo mezuhé – Unidentified number – מספר לא מזוהה Eich lachsom et ha-sichot – How to block the calls –

The Hebrew word זהות means identity. It’s a word we Israelis use many times throughout the day, like any time we call customer service in Israel. Any guesses as to why? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Zehut – Identity – זהות “Zehut achat la-boker, achat la-laila” – One identity for the morning, one for the night – זהות אחת לבוקר, אחת ללילה Teudat zehut – ID – תעודת זהות, ת.ז Teudat zehut biometrit hachama – A smart biometric identity card – תעודת זהות ביומטרית חכמה Ha-meginim al zehutenu – Which protect our identity – המגינים על זהותנו Mispar zehut – ID number – מספר זהות Yitachen she-mishehu gonev lachem et ha-zehoot – Maybe someone is stealing your identity – ייתכן שמישהו גונב לכם את הזהות Ganvu lo et ha-zehut – Someone stole his identity – גנבו לו את הזהות “Ten li rak le’amet et ha-zehut shelcha” – Let me just verify your identity – תן לי רק לאמת את הזהות שלך “Ana zahu oti be-ezrat hakol sheli” – Please identify me with the help of my voice – אנא זהו אותי בעזרת הקול שלי

It happens to all of us: we have a task to accomplish and we promise ourselves to do it right after this one last thing. So how did an entire week pass by so quickly and yet we’re staring at an even longer to-do list? Let’s talk about procrastination in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Dachyanoot – Procrastination – דחיינוּת Dachyan, dachyanit – Procrastinator – דחיין, דחיינית “Ha-yom ulai nidche et bo ha-laila” – Today we might postpone the arrival of the night – היום אולי נדחה את בוא הלילה Dachinu – We postponed, we delayed – דחינו Lidchot – To postpone – לדחות Doche, docha, dochim, dochot – Postpone (present tense) – דוחָה, דוחֶה, דוחים, דוחות Lidchot hatsa’a – To turn down an offer – לדחות הצעה Ze beseder im nidche le-machar? – Is it ok if we push back to tomorrow? – זה בסדר אם נדחֶה למחר Ze beseder im nikba le-yom acher? – Can we reschedule? – זה בסדר אם נדחה למחר Yesh matsav lidchot et ze le-yom sheni? – Is there a chance to delay it to Monday? – יש מצב לדחות א

The Hebrew words להתיישב and לשבת are both translated as ‘to sit down’, but they are not used in the same manner. And how are these words related to the West Bank? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Bo maher, hayeshiva kvar hitchila” – Come quick, the meeting has already started – בוא מהר, הישיבה כבר התחילה Lehityashev – To sit down – להתיישב Hu yashav be-bet cafe – He sat in a cafe – הוא ישב בבית קפה Hu hityashev leyadi – He just sat down next to me – הוא התיישב לידי Ksheni mityashev – When I come to sit down – כשאני מתיישב Hityashavti – I sat down – התיישבתי Rak hityashavti le-daka lishtot cafe, ve-kvar telefon – I sit for a minute to have coffee, and the telephone is already ringing – רק התיישבתי לדקה לשתות קפה, וכבר טלפון Lehityashev – To settle, to inhabit – להתיישב Hityashvoot – Sitting down, settlement – התיישבות Ha-hityashvoot ha-yehoodit ba-aretz – The Jewish settlement in Israel – ההתיישבות היהודית בארץ Halutzim – Pioneers – חלוצים Hitnachlut – Settlem

The word לשבת means to sit, and there’s a plethora of uses for this verb in Hebrew. We’ll be talking about jails and cafes, dog trainers, Ottoman Jews, and restaurant hosts, all in the same episode! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yoshev – Sitting – יושב Yoshev al ha-gader – Sitting on the fence – יושב על הגדר Yoshev alai bool – It fits me perfectly – יושב עליי בול Ze yoshev aleicha/alayich bool – It fits you perfectly – יושב עליך/עלייך בול Eich ze yoshev alai? – How does it look? – איך זה יושב עליי Lo yodea, ze lo yoshev alai tov – I don’t know, it doesn’t fit – לא יודע, זה לא יושב עליי טוב Efo atem yoshvim? – Where are you located? – איפה אתם יושבים Yoshvim shiva’h – Sitting shiv’ah – יושבים שבעה Efo atem yoshvim? – Where are you sitting? – איפה אתם יושבים Hu yoshev ba-kele – He sits in jail – הוא יושב בכלא Al ma hu yoshev? Al ma hi yoshevet? – What is he/she sitting for? – על מה הוא יושב/היא יושבת Yoshev/yoshevet rosh – Chairperson – יושב/יושבת ראש, יו”ר Yoshev rosh ha-o

The Hebrew word ארץ means land/country. But it changes when we add prepositions to it. It’s also an important word if you are training your dog to lie on the floor. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Eretz – Land, country – ארץ Eretz Israel – The land of israel – ארץ ישראל Be-khol ha-aretz – All over the country – בכל הארץ Kadur ha-aretz – The earth, the globe – כדור הארץ, כדה”א Shatu’ah – Flat – שטוחַ Boor ve-am ha-aretz – Ignorant – בור ועם הארץ Melah ha-aretz – Salt of the earth – מלח הארץ La-aretz – To Israel – לארץ Izru lahem lachzor la-aretz – Help them to get back to Israel – עִזרו להם לחזור לארץ Lachzor la-aretz – Return to Israel – לחזור לארץ Linso’a lechul – Going abroad – לנסוע לחו”ל Tagid, ata bechul? Lo, ani ba-aretz! – Are you abroad? No, I am in Israel – תגיד, אתה בחו”ל? לא, אני בארץ Alisa be-erets ha-pla’ot – Alice in Wonderland – עליסה בארץ הפלאות Aratsot – Countries – ארָצות Artsot ha-chom – The warm countries – ארצות החום Artsot ha-brit – The U

So you’ve learned some Hebrew verbs and nouns, but now you’re not sure how to properly address your 80 year old neighbor. Ma’am? גברתי? Mrs. Cohen? גברת כהן? Or is it fine to just use her first name? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Adoni ha-shofet / Kvodo – Your honor (m.) – אדוני השופט / כבודו Gvirti ha-shofetet / kvoda – Your honor (f.) – גברתי השופטת / כבודה Adoni – Sir – אדוני Gvirti – Ma’am – גברתי Mar Cohen – Mr. Cohen – מר כהן Gveret Cohen – Ms. Cohen – גברת כהן “Shalom, ani medaber/medaberet im Guy?” – Hi, am I speaking to Guy? – שלום, אני מדבר/ת עם גיא “Adoni, ten li lehasbir” – Sir, let me explain – אדוני, תן לי להסביר “Gvirti, tni li lehasbir” – Ma'am, let me explain – גברתי, תני לי להסביר “Tikra li Danny”, “tikra li Avi”, “tikrei li Dalia” – Call me Danny/Avi/Dalia – תקרא לי דני, תקרא לי אבי, תקראי לי דליה Ratsiti lishol im taskimi lehitraayen lapodcast sheli – I wanted to ask if you’d agree to be interviewed on my podcast – רציתי לשאול אם תסכימי להתראיין לפודקס

The Hebrew word לתרגם, to translate, is a handy verb, especially if you live in Israel and go to the cinema. Why? Because you want to make sure the Israeli film you’re about to watch has been translated and has English subtitles. How do you ask whether something has been translated to your language? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Letargem – To translate – לתרגם Mutarjem (Arabic) – Translator – מותרג’ם Metargem – Translator – מתרגם Metargemet/metargem lisfat ha-simanim – Sign language translator – מתרגם/מתרגמת לשפת הסימנים Kshe-ata tsofe ve-metargem, ata lif’amim gam mitragesh me-ha-stsenot? – When you watch and translate, do you sometimes also get moved by the scenes? – כשאתה צופה ומתרגם אתה לפעמים גם מתרגש מהסצינות Hu metargem mi-turkit le-ivrit – He translates from Turkish to Hebrew – הוא מתרגם מטורקית לעברית Letargem sefer, letargem seret – To translate a book, a film – לתרגם ספר, לתרגם סרט Ata yachol letargem li rega ma hi omeret? – Could you translate for me what she’

The Israeli song לצאת מדיכאון is perhaps the song that best describes how an entire nation is feeling at this moment. It’s an appropriate time to talk about דיכאון, depression, and its root. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Atem yod’im ma ha-derech hachi tova latset mi-dika’on?” – Do you know what is the best way to get out of depression? – אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון Dika’on – Depression – דיכאון Dik’onot – Depressions – דכאונות Latset mi-dika’on – To get out of depression – לצאת מדיכאון Lehikanes le-dika’on – To fall into depression – להיכנס לדיכאון Lo nichnasti le-dikaon mi-ze – I took it easily – לא נכנסתי לדיכאון מזה Ze shir optimi, ze lo shir medaké – This is an optimistic song, not a depressing one – זה שיר אופטימי,זה לא שיר מדכא Ha-matsav medaké – The situation is depressing – המצב מדכא Ledaké – To depress, oppress – לדכא Medaké – Depressing – מדכא Ledaké mered – To crush a rebellion – לדכא מרד Ledaké regesh/regashot – To suppress an emotion/emotions –

The Hebrew word לשחרר means to release, to free. It is used often when speaking about the hostage crisis in Gaza. How else do we use לשחרר, and how do we say it in the passive? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Leshachrer – To release, to free, to liberate – לשחרר Israelim kor’im la-memshala laasot hakol kedei leshachrer et ha-hatufim me-hamas. – Israelis call on the government to do whatever it can to release the hostages from Hamas. – ישראלים קוראים לממשלה לעשות הכל כדי לשחרר את החטופים מהחמאס Meshachrerim tsvi la-teva – They release a deer back into the wild – משחררים צבי לטבע Hem meshachrerim tsabei yam la-teva – They release sea turtles back to nature – הם משחררים צבי ים לטבע “Lo meshachrer otanu” – It doesn’t liberate us – לא משחרר אותנו Ts’chok meshachrer – Liberating laughter – צחוק משחרר Shachrer oti – Let me go, cut me loose – שחרר אותי Yalla, shachrer oti – Come on, let me go – יאללה, שחרר אותי Milhemet ha-shichroor – The 1948 war – מלחמת השחרור Hufshat shichroor –

“When will the hostages be released?”, מתי הם ישתחררו, is what everyone in Israel is asking themselves. This week we saw the release of some of the hostages taken on October 7th. Guy explains how we talk about it in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Et hishtachrarti” – When I got released – עת השתחררתי Hu hishtachrer – He got released, he was liberated – הוא השתחרר Hem hishtachreru – They were released – הם השתחררו Hem mishtachrerim, hen mishtachrerot – They are being released – הם משתחררים, הן משתחררות Ha-im hem yishtachreroo ha-yom? – Will they be released today? – האם הם ישתחררו היום Matai ata mishtachrer/at mishtachreret/atem mishtachrerim- When will you be done with your military service? – מתי אתה משתחרר/את משתחררת/אתם משתחררים Ani rak rotse lehishtachrer – I just wants to go home – אני רק רוצה להשתחרר Lehishtachrer me-ha-tsava- To get out of the army service – להשתחרר מהצבא “Kol ha-anashim amru li, ‘ma be’emet, al ma hishtachrart?’ – Everybody told me, why wer

Especially these days, it’s important to keep on smiling and to try and stay optimistic. Guy explains how to smile in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hiuyooch male shinayim – A smile full of teeth – חיוך מלא שיניים Hiyoochim mezuyafim – Fake smiles – חיוכים מזוייפים Raper/it – Rapper – ראפר/ית “Toda, he’eleta hiyooch al panai” – You brought a smile to my face – העלית חיוך על פניי Lehaalot hiyooch al pnei mishehu – To bring a smile to someone’s face – להעלות חיוך על פני מישהו “Mefazeret hiyoochim” – She spreads smiles – מפזרת חיוכים Dofek hiyoochim – Flash smiles – דופק חיוכים “Hu amar et ze be-hiyooch” – He said it smilingly – הוא אמר את זה בחיוך Lehayech – To smile – לחייך Hiyachti el mishehu/mishehi – I smiled at someone – חייכתי אל מישהו/מישהי Hayech/techayech, haychi/techaychi, haychu/techaychu – Smile (imp.) – חייך/תחייך, חייכי/תחייכי, חייכו/תחייכו “Hu yatsa mechuyach me-ha-pgisha” – He came out smiling from the meeting – הוא יצא מחוייך מהפגישה Haychan – Someon

In time of war, we need to cheer one another up. How do we cheer on and provide words of encouragement to those around us in Hebrew? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Idood – Encouragement – עידוד Shir idood – An encouragement song – שיר עידוד Milot idood – Words of encouragement – מילות עידוד Ha-keren le-idood yozmot hinoochiyot – The fund for promotion of educational initiatives – הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות Ha-keren le-idood + noun – The fund for promotion of X – הקרן לעידוד + ש.ע Anachnu rotsim le’oded et ha-morim ve-hatalmidim – We want to encourage the teachers and students – אנחנו רוצים לעודד את המורים והתלמידים Lachshov mi-huts la-tavniyot – To think outside the box – לחשוב מחוץ לתבניות Le’oded (like lesovev, lefotsets, le’otet) – To encourage – לעודד, כמו לסובב, לפוצץ, לאותת Me’odedot – Cheerleaders – מעודדות Me’oodad – Cheered up, encouraged – מעוּדָד Ha-chayalim me’oodadim – The soldiers are in good spirits – החיילים מעוּדדים Ani me’oded haver atsoov

Israel is at war. There are a few words that we hear on the news all the time — words you should absolutely know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Retsu’at aza – The Gaza Strip – רצועת עזה Retsua la-kelev – Leash for a dog – רצועה לכלב Otef aza (Ha-otef) – The area bordering with the Gaza Strip – עוטף עזה, העוטף Yeshuvey otef aza – Villages near the Gaza Strip, inside Israel – ישובי עוטף עזה Matach kaved shel raketot – Heavy barrage of rockets – מטח כבד של רקטות Az’aka, az’akot – Sirens – אזעקה, אזעקות Mamad (merchav mugan dirati) – Protected space within the apartment – מרחב מוגן דירתי Miklat, miklatim – Bomb shelters – מקלט Pikud ha-oref – Home Front Command – פיקוד העורף Harugim – The killed – הרוגים Ptsoo’im – The injured – פצועים Hatufim – Kidnapped – חטופים Bnei aruba – Hostages – בני ערובה Mehablim – Terrorists – מחבלים Ne’edar, ne’edarim – Missing – נעדר, נעדרים Hamal – Tactical Operations Center, War room – חדר מלחמה, חמ”ל Tarchish – Scenario – תרחיש Ha-tarchish ha-

What can you write to your family and friends in Israel during these difficult days of war? What’s appropriate at this moment? Guy has some ideas. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Letaksher im haverim ve-krovim – Communicate with family and friends – לתקשר עם חברים וקרובים Ve-eich lehabi’ah de’agah ve-tmicha – And how to express concern and support – ואיך להביע דאגה ותמיכה  Shamati ma kara – I heard what had happened – שמעתי מה קרה Shamati ma kore ba-aretz achshav – I heard what is happening right now in Israel – שמעתי מה קורה בארץ עכשיו Atsoov – Sad – עצוב Kol kach atsoov – It’s so sad – כל כך עצוב Ze nora – It’s horrible – זה נורא Ze bilti nitpas – It’s inconceivable, unimaginable – זה בלתי נתפס Ze lo ye’amen – It’s unbelievable – זה לא ייאמן Ze matsav machrid – It’s a terrifying situation – זה מצב מחריד Ein li milim – I have no words – אין לי מילים Nigmeru li ha-milim – I ran out of words – נגמרו לי המילים Ani do’eg nora – I am terribly worried – אני דואג נורא Anachnu do’