Streetwise Hebrew

Israel is at war. Guy explains the word מלחמה and others from the same root, לחמ, that we hear on Israeli news coverage. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Milchama – War – מלחמה Milchama ve-shalom – War and Peace – מלחמה ושלום Milchemet ha-olam ha-rishona, ha-shniya – The First/Second World War – מלחמת העולם הראשונה, השנייה WW2 – מלחה”ע ה-2  Mivtsa – Opeation – מבצע Lochama elektronit – Electronic warfare (lamed alef) – לוחמה אלקטרונית Lochama ba-terror – Counter-terrorism – לוחמה בטרור, לוט”ר Lochamat cyber – Cyber warfare – לוחמת סייבר Milchemet Todaa – Psychological warfare – מלחמת תודעה Milchemet yom ha-kipurim – The Yom Kippur War – מלחמת יום הכיפורים Lochem – Fighter/combatant – לוחם Lochem, lochemet, lochamim, lochamot Lochamei esh (Kaba’im) – Firefighters – לוחמי אש Lochemet esh – Female firefighter – לוחמת אש “Lihyot lochem esh ze avoda mesukenet” – Being a firefighter is a dangerous job – להיות לוחם אש זה עבודה מסוכנת “Ze matschik she-at omeret lochem esh ve-lo loch

There are quite a few words in Hebrew, like משמעות (meaning) and משמעת (discipline), that are connected to the root שמע (to hear) even though it might not seem like it at first sight. Let's go over some of these words together. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mashmaoot – Meaning – משמעות Mashmaoot ha-shem – The meaning of the name – מה משמעות השם Ma mashmaaoot ha-mila/ha-mishpat – What is the meaning of the word/sentence – מה משמעות המילה/המשפט Ma mashmaoot ha-shir/ha-pasuk/ha-mila – What is the meaning of the poem/verse/word – מה משמעות השיר/הפסוק/המילה Vechulei – Etcetera, Etc. – וכו’, וכולי “Al techapsi mash’maa’ooyot ba-shamayim” – Don’t look for meanings in the sky – אל תחפשי משמעויות בשמיים Mashma’oot, mashma’ooyot – Meaning, meanings – משמעות, משמעויות Kefel mashma’oot – Double meaning – כפל משמעות Mishmaat – Discipline – משמעת Mishmaat ba-kita – Discipline in the classroom – משמעת בכיתה “Hayiti betucha she-mishmaat ze lo ha-kivoon” – I was sure that discipline wasn’

If you didn’t grow up as a child in Israel, chances are you don’t know the sounds animals make in Hebrew, nor the verbs we use to describe them. Guy to the rescue. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Miao – Meow – מיאו Leyalel – To wail, to complain – ליילל Dai leyalel! – Stop complaining – די ליילל Klavlav – Small dog (kelev katan) – כלבלב Hav-hav – Woof-woof – הב-הב Kelev nove’ah – Dog barking – כלב נובח Ha-klavim novchim ve-ha-shayara overet – The dogs bark but the caravan goes on – הכלבים נובחים והשיירה עוברת Tsif-tsif/tsvits-tsvits – Chirp-chirp – ציף-ציף/צוויץ-צוויץ Tsiporim metsaytsot – Birds chirping – ציפורים מצייצות  Letsayets – To chirp/tweet – לצייץ Tarnegol – Rooster – תרנגול Cookoorikoo – Cookadoodledoo – קוקוריקו Ha-tarnegol kore – The rooster crows – התרנגול קורא Kri’at ha-tarnegol – The rooster crow – קריאת התרנגול Tsfarde’ah mekarkeret – Frog croaking – צפרדע מקרקרת Mekarkeret li ha-beten – My stomach is grumbling – מקרקרת לי הבטן Kirkur – Croaking – קרקור Dvo

We have many expressions with animals in Hebrew. Like, איזה חמור הייתי. Which ones can you use day-to-day and which ones can get you in trouble? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ein haya kazot – No such thing – אין חיה כזאת Eize hamor ani – I am so stupid – איזה חמור אני Eize hamor hayiti – How stupid I was – איזה חמור הייתי “Naavod kmo hamorim” – We’ll work like donkeys – נעבוד כמו חמורים Ani oved kol yom kmo hamor – I work everyday like a dog – אני עובד כל יום כמו חמור Ya kelev – You dog – Ya Kalb (Ar.) – יא כלב Ya kelev, ata nose’a shuv le-hul? – You’re going abroad again, you dog? – יא כלב, אתה נוסע שוב לחו”ל Kalba – Bitch – כלבה Lihyot chilbot – To be enemies – להיות צ’ילבות Ma, aten chilbot achshav, lo medabrot achat im ha-shniya? – So are you enemies right now, you’re not talking to each other anymore? – מה, אתן צ’ילבות עכשיו,לא מדברות אחת עם השנייה Kor klavim – Freezing cold – קור כלבים  Hayei kelev – Dog’s life – חיי כלב Po kavoor ha-kelev – This is th

In Israel, the person who runs our neighborhood vegetable stall, the ירקן, is an important figure. Guy explains why. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yerakot – Vegetables – ירקות Yarkan – Vegetable seller – ירקן Yerek – Greens – יֶרֶק Haser li yerek – I am missing my greenery – חסר לי ירק Hanut yerakot, yarkaniya – Vegetable shop – חנות ירקות, ירקנייה Mishlo’ach yerakot habaita – Vegetables delivered home – משלוח ירקות הביתה Sal yerakot organiyim – Organic vegetable basket – סל ירקות אורגניים Hanut ha-yerakot ha-schunatit – Neighborhood vegetable shop – חנות הירקות השכונתית Agvaniyot – Tomatoes – עגבניות “Bo, bo, shamarti lecha”, “Bo’i, bo’i, shamarti lach” – Come here, I kept this for you – בוא, בוא, שמרתי לך / בואי, בואי, שמרתי לך Efshar lit’om? – Could I taste? – אפשר לטעום Kartonim – Cartons, boxes – קרטונים Kama ze? – How much is it? – כמה זה Kama ha-melafefonim? – How much are the cucumbers? – כמה המלפפונים Yesh yoter yafim/yafot? – Do you have nicer ones? – יש יותר יפ

The Hebrew word פנים means face, and on its face, an ordinary and simple word. But there’s more to it in spoken Hebrew, including little things about its proper use. On this episode, Guy covers mafia talk, some politically incorrect uses of פנים, and a tourism campaign from the 1950’s. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Panim – Face – פנים Bi-fnim – Inside – בפנים Ba-huts – Outside – בחוץ Panim el mul panim – Face to face – פנים אל מול פנים Panim el panim – Face to face – פנים אל פנים Yesh’cha panim yafot, gever, lo haval? – You’ve got a pretty face, dude. Wouldn’t it be a shame if something were to happen to it? – יש לך פנים יפות, גבר, לא חבל Yesh lach panim yafot, lo haval? – Such a shame, you’re so pretty – יש לך פנים יפות, לא חבל Panim meyuchadot – Unique face – פנים מיוחדות Panim me’anyenot – Interesting face – פנים מעניינות Panim nefuchot – Swollen face – פנים נפוחות Tipul panim – Facial – טיפול פנים Tipulei panim – Facials – טיפולי פנים Facial massage – Isuy panim – עיס

The Hebrew word להשכיב means, to put something or someone in a horizontal position. Read that sentence again and you’ll understand why this episode is not suitable for children. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehashkiv – To put to rest, to put someone to bed – להשכיב “Kama kesef hishkavta al ze” – How much money did you spend on this – כמה כסף השכבת על זה “Eich ani matslicha lehashkiv et ha-ktanim kshe-yesh gdolim ba-bayit?” – How am I able to put the little ones to bed when I have older kids at home? – איך אני מצליחה להשכיב את הקטנים כשיש גדולים בבית Lehashkiv et ha-yeladim lishon – Put the children to sleep – להשכיב אותם לישון Lehashkiv tinok al ha-beten – Lay a baby down on its stomach – להשכיב תינוק על הבטן “Hishkavt oti be-eser” – You tucked me in at 10 pm – השכבת אותי בעשר Kmo eize tinok – Like a baby – כמו איזה תינוק Tashkiv oti lishon – Put me to sleep – תשכיב אותי לישון Tashkiv oti, tashkivi oti, tashkivu oti – Tuck me in (imperative) – תשכיב אותי, תשכיבי אותי, תש

The Hebrew word סחורה means merchandise. When sellers in the fruit and vegetable markets shout סחורה אלף-אלף, what are they saying? And how do we say drug trafficking and drug dealers in the language of the Bible? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Socher – Trader, merchant, dealer – סוחר Socher rahitim – Furniture merchant – סוחר רהיטים Diamond dealer – Socher yahalomim – סוחר יהלומים Socher cocaine gadol – A big cocaine dealer – סוחר קוקאין גדול Socher samim, socharei samim (pl.) – Drug dealers – סוחר סמים, סוחרי סמים Sachar – Commerce, trade – סחר Sachar be-samim – Drug trafficking – סחר בסמים Hu sachar – He traded – הוא סחר Sachar hogen – Fair trade – סחר הוגן Kashrut musarit – Moral kashrut – כשרות מוסרית Sachar chuts – Foreign trade – סחר חוץ Mischar – Trade – מסחר Ha-sachar/Ha-mischar ben ha-medinot – The trade between the countries – הסחר/המסחר בין המדינות The trading day – Yom ha-mischar – יום המסחר Ha-mischar ba-bursa be-NY nisgar be-aliyot she’arim – Trading on the

Where do you go shopping? How do you pay? And what do we say to a friend who just bought something new? Guy explains shopping in Israel. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kniyot, shopping – Shopping – קניות Metsiot – Findings, good deals – מציאות Mutag, mutagim – Brand name product – מותג Mutag ha-bayit – Home brand – מותג הבית Logo, logo’im – Logo, logos – לוגו, לוגואים Mutsar – Product – מוצר Mischar – commerce, trade – מסחר Socher – trader – סוחר Socharim bi-mnayot chul? – Do you trade in foreign stocks? – סוחרים במניות חו”ל Mediniyoot ha-hachlafa – The exchange policy – מדיניות ההחלפה Duchan, duchanim /basta, bastot – Stands (in the market) – דוכנים, בסטות Hanoot, hannoyot – Shop, shops – חנות, חנויות Reshet hanooyot – Chain – רשת חנויות Snif – Branch – סניף Hanoot yad shniya – Second hand shop – חנות יד שנייה Makolet – Grocery store – מכולת Pitsutsiya – Corner store – פיצוצייה Hanooyot nochoot – Convenience stores – חנויות נוחות Ani ba-super – I am at the supermarket – א

The Hebrew word for calendar is יומן. Our calendars used to be made of paper and hung up on the wall. But today, most of us have gone digital. That means all our events have to be synchronized across our many devices. So what does היומן לא מסונכרן mean? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lua’ch shana – Calendar – לוח שנה Yoman – Calendar – יומן Lu’ach ha-shana ha-ivri (ha-lu’ach ha-ivri) – The Jewish calendar – לוח השנה העברי, הלוח העברי Yomana shel Anna Frank – Anne Frank’s Diary – יומנה של אנה פרנק Yoman ishi – Personal diary – יומן אישי Yoman Google – Google calendar – יומן גוגל Tistakel/tistakel/tistaklu ba-yoman – Check out the calendar – תסתכל/תסתכלי/תסתכלו ביומן Samti ba-yoman – I put it in the calendar – שמתי ביומן Sagarti lanu pgisha – I scheduled a meeting for us – סגרתי לנו פגישה Tistakel ba-yoman ba-telefon – Check out the calendar on the phone – תסתכל ביומן בטלפון Ha-yoman lo mesunchran – The calendar is not synchronized – היומן לא מסונכרן Synchronize – Root ס.נ.כ

What should we say in Hebrew when we see someone we haven’t seen for a very long time? How about someone who just got back from an extended stay abroad? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Baruch shuvcha – Welcome back (m.) – ָברוך שובך Baruch shuvech – Welcome back (f.) – ברוך שובךְ Baruch shuvcha, chaver – Welcome back, my friend – ברוך שובך, חבר “Shalom rav shuvech tsipora nechmedet” – Welcome back, cute bird – שלום רב שובך ציפורה נחמדת Baruch ha-shav, brucha ha-shava, bruchim ha-shavim, bruchot ha-shavot – Welcome back – ברוך השב, ברוכה השבה, ברוכים השבים, ברוכות השבות Baruch ha-ba, brucha ha-ba’ah, bruchim ha-ba’im, bruchot ha-ba’ot – Welcome – ברוך הבא, ברוכה הבאה, ברוכים הבאים, ברוכות הבאות Idan – Era – עידן Lo ra’iti otcha/otach idan ve-idanim – I haven’t seen you in ages – לא ראיתי אותך עידן ועידנים Lo nifgashnu idan ve-idanim – I haven’t seen you in ages – לא נפגשנו עידן ועידנים Yovel – Jubilee – יובל Yovlot! – It’s been ages – יובלות  Ma ze, efo at? Ma ze, efo ata? –

To aim, to tune, to intend, to really mean something. The Hebrew equivalent of these verbs all come from the root כ.ו.נ, a root which has many interesting uses in our spoken language. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mi mechaven et ha-tnu’ah – Who is directing the traffic – מי מכוון את התנועה Lechaven ekdah le-ever mishehu – To aim a gun at someone – לכוון אקדח לעבר מישהו Az ani akhaven le-shmone kazé – I’ll aim to get there at eightish – אז אני אכוון לשמונה כזה Eich Lechaven gitara – How to tune a guitar – איך לכוון גיטרה Lama ata mekhaven namuch? – Why are you aiming low? – למה אתה מכוון נמוך Oh wow, hem mekhavnim gavoha – They are aiming high – הם מכוונים גבוה Mekhuvan – Tuned, deliberate, aimed – מכוון Tslil mechuvan – “Tuned tone” – צליל מכוון Psanter lo mechuvan – An out of tune piano – פסנתר לא מכוון Ekdach mekhuvan le’ever mishehu – Pistol aimed at someone – אקדח מכוון לעבר מישהו “Atem yod’im le-mi ze haya mechuvan” – You know who it was aimed at – אתם יודעים למי זה

The word כיוון means direction but it’s got many different uses in day-to-day Hebrew. In this episode, Guy talks about wind direction, career trajectory, prayer orientation and so much more. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kivoon – Direction, bearing, orientation – כיוון “Kol kivoon she-bo halachnu” – Every direction in which we went – כל כיוון שבו הלכנו Kivoon ba-kariera – Career trajectory – כיוון בקריירה Kivoon ha-ktiva be-ivrit hu mi-yamin li-smol – The direction of writing in Hebrew is from right to left – כיוון הכתיבה בעברית הוא מימין לשמאל Kivoon ha-ruach – The wind direction – כיוון הרוח Kartis be-kivoon echad – One way ticket – כרטיס בכיוון אחד Ma ha-kivoon ha-klali? – What’s the general direction? – מה הכיוון הכללי Kivoon ha-tfila? – The direction of prayer – כיוון התפילה Achi, yesh’cha kivoon? – Dude, do you know where to get weed? – אחי, יש’ך כיוון Dofek hiuchim le-khol hakivoonim – He is spreading smiles all over the place – דופק חיוכים לכל הכיוונים Yore/yora l

What do we say to someone really tall who is sitting in front of us in the movie theater? And how do spies communicate with each other? Guy explains the Hebrew root ח.ב.א Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Machbo’im – Hide and seek – מחבואים Mesachkim be-machbo’im – We’re playing hide and seek – משחקים במחבואים Machbo – Hideout, hiding place – מחבוא Mistor – Hiding place – מסתור Lehachbi – To hide – להחביא Lehastir – To hide – להסתיר “Tipim eich lehachbi mamtakim me-aba gargeran” – Tips on how to hide candy from a gourmand father – טיפים איך להחביא ממתקים מאבא גרגרן Lehachbi dvarim mi-mishehu – To hide things from someone – להחביא דברים ממישהו “Hu mastir sham mashehu elef achuz” – He’s hiding something in there, one thousand percent – הוא מסתיר שם משהו אלף אחוז Hu mastir sod – He’s hiding a secret – הוא מסתיר סוד Hu machbi et ha-kesefe mi-tachat la-mizran – He’s hiding the money under the mattress – הוא מחביא את הכסף מתחת למזרן Lehachbi et ha-kesef mi-ganavim – To hide the mon

In Hebrew, הפגנה is a demonstration, a protest. Israelis are very diligent protesters and demonstrators. Guy explains how to use the root פגנ to its fullest. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hafgana - Demonstration, protest - הפגנה Hafganat neged - A counter demonstration - הפגנת נגד Hafganat ha-smol - The demonstration of the left - הפגנת השמאל Hafganat ha-yamin - The demonstration of the right - הפגנת הימין Hafganat ha-haredim - The ultra orthodox demonstration - הפגנת החרדים Hafganat ha-druzim - The druze demonstration - הפגנת הדרוזים Hafganat yots’ei etiopia - The demonstration by Israelis of Ethiopian descent - הפגנת יוצאי אתיופיה Hafganat ha-million - The 1 million persons demonstration - הפגנת המיליון Pizur hafganot - Crowd control - פיזור הפגנות Emtsa’im le-pizur hafganot - Means of crowd control - אמצעים לפיזור הפגנות Hem mafginim be-tel aviv achshav - They are protesting in Tel Aviv right now - הם מפגינים בתל אביב עכשיו Ha-mafginim tsoakim sisma’ot - The protesters

This episode is about the Hebrew root פקח. We call parking enforcement officers פקחי חניה. What might you say to one in order not to get a parking ticket? And what does this root have to do with kosher certificates? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Pikuach – Supervision, regulation – פיקוח Be-fikuach/be-pikuach – Under supervision – בפיקוח Gaz beiti – Domestic gas – גז ביתי “Batuach kshe-ze be-fikuach” – It’s safe when it’s under supervision – בטוח כשזה בפיקוח Be-fikuach ha-oom – Under supervision of the UN – בפיקוח האו”ם Ha-mehir be-fikuach – The price is regulated, under government supervision – המחיר בפיקוח Mutsarim be-fikuach – Products under supervision – מוצרים בפיקוח Befikuach ha-rabanoot X – Under the supervision of the rabbinate of X – בפיקוח הרבנות  “Mis’ada zo nimtset tahat pikuhenu ve-hashgachatenu” – This restaurant is under our supervision – מסעדה זו נמצאת תחת פיקוחנו והשגחתנו Piku’ach nefesh – See link below Lefakeach al mashehu – To supervise something – לפקח

There are so many סכנות, dangers, in everyday life. How do we say, “it’s not worth the risk,” in Hebrew? And what does the Japanese word for fish have anything to do with taking risks? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Sakana la-demokratya – Danger to democracy – סכנה לדמוקרטיה Sakanat hitchashmelut – Danger of electrocution – סכנת התחשמלות Ha-demokratya be-sakana – Democracy is at risk – הדמוקרטיה בסכנה “Mevad’im she-ein ba sakana le-yeladim” – Making sure there’s no danger for children – מוודאים שאין בה סכנה לילדים Sakanot ba-reshet – Dangers online – סכנות ברשת Sakanot ha-ishun – The dangers of smoking – סכנות העישון Sakanot ba-reshatot ha-hevratiyot – Dangers in the social networks – סכנות ברשתות החברתיות Sakanot ha-ofanayim ha-hashmaliyim – The dangers of riding an electric bicycle – סכנות האופניים החשמליים “Hu yetse mi-klal sakana” – He’ll be out of danger – הוא ייצא מכלל סכנה “Hi tetse mi-klal sakana” – She’ll be out of danger – היא תצא מכלל סכנה Mesukan, mesukenet – D

What Hebrew words and phrases do you need to know when looking for a new gym? How do we say fitness trainer, and what time is the best time to go to a gym? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hadar kosher/Machon kosher – Fitness center, gym – חדר כושר, מכון כושר Ani holech la-machon – I am going to the gym – אני הולך למכון Minui (manuy) – Subscription, membership – מנוי, מינוי Minui “1 plus 1” – 1+1 subscription – מינוי אחד פלוס אחד Kama ole minui etslechem? – How much is a membership at your gym? – כמה עולה מינוי אצלכם Minui hadar kosher – Gym membership – מינוי חדר כושר Minui le-hodesh – A monthly membership – מינוי לחודש Minui le-shana – A yearly membership – מינוי לשנה Minui zoogi – A membership for two people – מינוי זוגי, מינוי לזוג Be-derech klal anachnu holchim la-machon le-imun kosher – Usually we go to the gym for fitness training – בדרך כלל אנחנו הולכים למכון לאימון כושר Imun – Workout, training – אימון Kama pe’amim at mit’ament be-shavu’a? – How many times do you ex

The Hebrew word לחשוף is commonly used by archaeologists, journalists, dermatologists and… strippers. What does it mean? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lahsof – To expose – לחשוף “Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh, bederech klal bimchuvan” – We expose our skin to the sun, usually intentionally – אנחנו חושפים את העור שלנו לשמש, בדרך כלל במכוון “Gam anashim im gon or kehe yisarfu” – People with dark skin will also burn – גם אנשים עם גון עור כהה יישרפו “Aval hem tsrichim hasifa yoter memushechet” – But they need a longer exposure – אבל הם צריכים חשיפה יותר ממושכת “Magia ha-kaits, hem matchilim lahsof et ha-evarim” – Summer comes, they start exposing their body – הם מתחילים לחשוף את האיברים Lahsof et ha-guf la-shemesh – Expose the body to the sun – לחשוף את הגוף לשמש Hasifat yeter – Over exposure – חשיפת יתר Hasifet yeter la-shemesh – Over exposure to the sun – חשיפת יתר לשמש “Ha-yeladim hasfu kvar hamisha mitkanim” – The kids have already uncovered five

There are people you don’t want to mess with, and there are things you shouldn’t do because they’re too much of a hassle. How do you say all this in Hebrew? Well, you’d use the עסק root, of course! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Laasok be- – To deal with – לעסוק ב Hu osek be-ze harbe shanim – He’s been dealing with this for many years – הוא עוסק בזה הרבה שנים Al taasok be-ze achshav – You don’t have to deal with this right now – אל תעסוק בזה עכשיו Be-ma ata osek / Be-ma at oseket – What do you do for a living? – במה אתה עוסק, במה את עוסקת Ha-hevra oseket be- – The company is in the field of so and so – החברה עוסקת ב Osek murshe – Licensed freelancer – עוסק מורשה Ta’asuka – Employment, occupation – תעסוקה Lishkat ha-taasuka – Employment bureau – לשכת התעסוקה Lachtom ba-lishka – To sign at the employment office – לחתום בלשכה “Nimtsa avoda zmanit, lo retsinit” – We’ll find a temporary, non-serious job – נמצא עבודה זמנית, לא רצינית “Vegam nahtom ba-lishka” – And at the same ti