Streetwise Hebrew

In Hebrew עסקים means business. Today, Guy talks about the root עסק and introduces other nouns we should know. Bonus: What do you do when you see an unfamiliar transaction in your credit card statement? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Esek – Business, mattar – עסק Asakim – Business – עסקים Beit esek – Shop, store – בית עסק Ze lo ha-esek shelcha – It’s none of your business – זה לא העסק שלך Ish asakim – Businessman – איש עסקים Eshet asakim – Businesswoman – אשת עסקים Iskey mazon – Food business – עסקי מזון “Ani be-iskei ha-mazon” – I am in the food industry – אני בעסקי המזון “Ani be-iskei ha-muzika” – I am in the music industry – אני בעסקי המוזיקה Iskei ha-sha’ashu’im – Show biz – עסקי השעשועים WhatsApp iski – WhatsApp business account – ווטסאפ עסקי Yo’ets iski – Business consultant – יועץ עסקי Pitu’ach iski – Business development – פיתוח עסקי Mitoog iski – Business branding – מיתוג עסקי Model iski – Business model – מודל עסקי Tochnit iskit – Business plan – תוכנית עסקית Pgi

The Hebrew word להגיש is a verb with several different meanings. Food, university papers and TV shows — these are all things we can להגיש. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehapil – To drop – להפיל, נפל Lehasi’ah – To drive someone somewhere – להסיע, נסע Lehagish bakasha – To submit a request, an application, or to apply for something – להגיש בקשה Kupat Holim – A national health insurance company – קופת חולים Eich lehagish bakasha le-tofesh 17 – How to apply for and receive form number 17 – איך להגיש בקשה לטופס 17 Lehagish tluna ba-mishtara – To file a police report or complaint – להגיש תלונה במשטרה Ani tsricha lehagish avoda ba-universita mahar – I have a paper due at the university tomorrow – אני צריכה להגיש עבודה באוניברסיטה מחר Yesh li hagasha machar – I have a deadline for a presentation or project I need to submit tomorrow – יש לי הגשה מחר Mo’ed hagasha – The submission deadline – מועד הגשה Efshar lehagish – You can serve it – אפשר להגיש Lehagish ochel –

In Hebrew, מתוק means sweet or sweetie. You might also hear מתוק used passive-aggressively by a person standing in a Tel Avivi line. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Matok, matok hu ta’am ha-hayim” – Sweet, sweet is the taste of life – מתוק, מתוק, הוא טעם החיים Matok li – It’s too sweet – מתוק לי Matok/Metuka sheli – My darling – מתוק/מתוקה שלי Toda matok/metuka sheli! – Thank you sweetie! – תודה, מתוק/מתוקה שלי Ehhh, metuka sheli, slicha, ani hayiti kodem! – Sorry sweetie pie, I was here first! – מתוקה שלי, סליחה, אני הייתי קודם Shana tova u-metuka – Have a great year – שנה טובה ומתוקה “Motek lo lishloach li uga” – Darling, don’t send a cake to me – מותק, לא לשלוח לי עוגה Motek – Darling – מותק Halomot metukim – Sweet dreams – חלומות מתוקים Mayim metukim – Freshwater – מים מתוקים Mei yam – Sea water – מי ים Dagei yam – Sea fish – דגי ים Dagei mayim metukim – Freshwater fish – דגי מים מתוקים Rotsim lishmo’a al ha-metukim shelanu? – Do you want to hear about our desserts? –

You’re home, in front of the TV screen, watching one of the most important football games in the world cup. Suddenly, your team goes on the offensive. This could be the big moment. What Hebrew words and phrases do you shout in order to help bring them to victory? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yalla – Yalla – יאללה Nu – Come on – נו Yeshhhhhhhhh – Yeaaaaaah! – יששששש Ta’avir ta’kadur – Pass the ball – תעביר ת’כדור Timsor ta’kadur – Pass the ball – תמסור ת’כדור Ta’avir kadima – Move the ball forward – תעביר קדימה Kadima – Go forward – קדימה Hinne – Here it is – הינה Yofi! – Great! – יופי Ten! – Give! – תן   Playlist and Clips: Shlomi Arbeitman – Pass pass, it’s a come Elai Botner & Yaldei Ha-huts – Kadima Hal’ah (lyrics) Matti Caspi – Hinne-Hinne (lyrics) Roni Dalumi – Ten (lyrics)   Ep. no. 42 about yalla Ep. no. 51 about yofi Ep. 83 about ten and latet Ep. 208 about masar Ep. 328 about kadima Ep. 334 about taavir

The words להזהיר and אזהרה are used to warn someone of something or someone. We have many Hebrew expressions with אזהרה, warning, including the saying, רְאו הוזהרתם. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehazhir – To warn – להזהיר “Ani mazhira otcha” – I am warning you – אני מזהירה אותך Lehazahir mishehu mi-mashehu – To warn someone of something – להזהיר מישהו ממשהו Hizharti ota me-hem – I warned her of them – הזהרתי אותה מהם Lehazhir mishehu she-ulai ze lo yaavod – To warn someone that it might not work – להזהיר מישהו שאולי זה לא יעבוד Azhara – Warning – אזהרה Azhara: alul lehachil egozim – Warning: May contain nuts – אזהרה: עלול להכיל אגוזים “Ba-hayim ha-amitiym lo tamid nidleket nurat azahara” – In real life you can’t always get a warning light – בחיים האמיתיים לא תמיד נדלקת נורת אזהרה Ba-oto yesh lanu nurot azhara – In the car we have warning lights – באוטו יש לנו נורות אזהרה Paamonei azhara – Alarm bells – פעמוני אזהרה Tamrur azhara – Warning sign – תמרור אזהרה Yeriyat azah

How would you warn a friend who is about to be hit by an electric bike speeding on the sidewalk? We would shout, !זהירות The Hebrew word זהירות is an important word to know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Zehirut – Caution, care, watch out – זהירות “Adoni, hizaher, al tiga ba-iris” – Be careful, Sir, don’t touch the iris – אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס Tizaher! – Careful – תיזהר Tizaher/tizahari/tizaharu sham – Be careful there – תיזהר/תיזהרי/תיזהרו שם Tizaher mimena – Be cautious of her – תיזהר ממנה Lehizaher mi-mishehu – To be cautious of someone – להיזהר ממישהו Tizaher me-emailim ka’ele – Be careful of these kinds of emails – תיזהר מאימיילים כאלה Tizaher me-hodaot ka’ele – Be careful of text messages like these – תיזהר מהודעות כאלה Tizaher im ha-kosot – Be careful with the cups – תיזהר עם הכוסות Zehirut im ha-kosot – Be careful with the cups – זהירות עם הכוסות “Rak eh, zehirut im ha-kosot” – Just be careful with the cups – רק אה, זהירות עם הכוסות Zahir – Cautious – זהיר

How could it be that we still didn’t dedicate an entire episode to the Hebrew word כסף, money? Let’s correct that wrong. Guy explains the slangy term for someone who is “loaded” with cash, and will also teach a special ‘blessing’ directed towards someone who stole from us. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kesef – Money – כסף Haavarat ksafim – Money transfer – העברת כספים Lehaavir kesef – To transfer money – להעביר כסף Laasot kesef – To make money – לעשות כסף Hu ose kesef mi-ze? – Does he make money from it? – הוא עושה מזה כסף Walla, efshar laasot mi-ze kesef? – Really, you make money from it? – וואלה, אפשר לעשות מזה כסף Tachun (be-kesef) – Loaded – טחון בכסף Lachsoch kesef – To save money – לחסוך כסף Lekabel kesef mi-mishehu – To receive money from someone – לקבל כסף ממישהו “tekablu kesef mi-makor bilti yadu’a” – You’ll receive money from an unknown source – תקבלו כסף ממקור בלתי ידוע Lehachlif kesef – To change money – להחליף כסף Lihyot hayav le-mishehu kesef – To owe money

Using banking apps in a foreign language is not the easiest thing. Guy is here to help. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Aplikatsyat tashlumim – Payment application – אפליקציית תשלומים Lo naim ledaber al kesef? – Does it feel awkward to talk about money? – לא נעים לדבר על כסף Heshbon over va-shav – Current account – חשבון עובר ושב Kartisei Ashrai – Credit cards – כרטיסי אשראי Matbe’a zar – Foreign Currency – מטבע זר Anachnu mitchayvim le-maane mi-bankai ba-aplikatsya be-toch sha’ah gag – We commit to a personal response from a banker via the app within one hour max – אנחנו מתחייבים למענה מבנקאי באפליקציה בתוך שעה גג Sha’ah gag – One hour tops – שעה גג Shem mishtamesh – Username – שם משתמש Kod mishtamesh – User code – קוד משתמש Sisma – Password – סיסמה Shachachti sisma – I forgot my password – שכחתי סיסמה Shichzur sisma – Reset password – שחזור סיסמה Meida – Information – מידע Meida ishi – Personal info – מידע אישי Pe’ula – Action, operation – פעולה Amlat pe’ula – Operation c

A Listener from Kansas City asked whether we use AM/PM in Hebrew. Here is the answer. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: 4 pm = 16:00 6 pm = 18:00 8 pm = 20:00 Nifgashim be-shesh? – Are we meeting at six? – נפגשים בשש נפגשים ב6 נפגשים ב-6 נפגשים ב-18:00 Sheva ba-boker – 7 am – שבע בבוקר Az amarnu be-arba, ken? – So we said at four, right? – אז אמרנו בארבע, כן Tsohorayim – The hot hours of the day – צוהריים Daber iti ba-tsohorayim – Talk to me at the early afternoon – דבר איתי בצוהריים Ahar ha-tsohorayim – Late afternoon – אחר הצוהריים, אחה”צ Ani er me-arba ba-boker, benadam – I’ve been up since 4am – אני ער מארבע בבוקר, בנאדם   Playlist and Clips: Nunu – Living the Dream (Lyrics) Episode 12 about tsohorayim Episode no. 84 about zman Episode no. 142 about Whatsapp Hebrew Episode no. 138 about shalosh, three. Episode no. 179 about arba, four.  Episode no. 225 about hamesh and hamsa.  Episode no. 267 about shesh, six.  Episode no. 130 about sheva, seven. Episode no. 100 abou

How do we say, “Oops, I’m sorry, I must have dialed the wrong number,” in Hebrew? Guy continues to explain the root ב.ל.ב.ל, this time in binyan pu’al and hitpael. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ani mevulbal – I am confused – אני מבולבל Eize mevulbali/tooshtoosh ata – You got a bit confused, sweetie pie – איזה מבולבלי/טושטוש אתה Mevulbalim? – Are you all confused? – מבולבלים? Hitbalbel – He got confused, he got mixed up – התבלבל Hannah’le hitbalbela – Hanna’le got mixed up – חנה’לה התבלבלה Oops, hitbalbalti ba-mispar – Oops, I got the number wrong – אופס, התבלבלתי במספר “Oy slicha, hitbalbalti ba-mispar, sori” – Oh, sorry, I dialed the wrong number – אוי סליחה, התבלבלתי במספר, סורי Lehitbalbel ba-shem – To get the name wrong – להתבלבל בשם Lehitbalbel ba-yom – To get the day wrong – להתבלבל ביום ‘Ata mitbalbel’ – You’re getting it wrong – אתה מתבלבל Ata ose et ha-sgira hayom, nachon? – You’re supposed to close tonight, right? – אתה עושה את הסגירה היום, נכון Ata mitbalbel, a

How do you say confusion, a bother, a mess in Hebrew? And what does it mean when we say, להיות בבלבלה? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon     New Words and Expressions: Bilbul – Confusion – בלבול Haya bilbul – There was a mixup – היה בלבול Bilbul moach – A bother, a nuisance – בלבול מוח Bilbul moach echad gadol – One helluva mambo jumbo – בלבול מוח אחד גדול Levalbel – To confuse – לבלבל Balbeli Oto – Confuse him! – בלבלי אותו Al Tevalbel Li Yoter Et Ha-mo’ach – Stop annoying and nagging me – אל תבלבל לי יותר את המוח Al tevalbel et ha-moach – Stop with this nonsense, this is ridiculous – אל תבלבל את המוח Al tevalbel et ha-mo’ach →> Al’tbalbel-ta’mo-ach – אל תבלבל ת’מוח Al tevalbeli et hamoach →> Al’tbalbeli-ta’mo-ach – אל תבלבלי ת’מוח Tagid lo she-lo yebalbel ta-mo’ach – Tell him to cut it out – תגיד לו שלא יבלבל ת’מוח She-lo yevalbelu otcha – Don’t let them pull one over you – שלא יבלבלו אותך Rega, al tevalbel oti (Al t’balbel oti) – Wait, don’t confuse me – רגע, אל תבלבל אותי Ze ma-ze mevalbel – It’

Who’s last in line? You are? So I’m after you. Today, Guy explains the different uses of אחרון, meaning last or lately, including the saying, last but not least. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Slicha, mi acharon? – Who’s last in line? – סליחה, מי אחרון Slicha, ata acharon? – Are you the last? (M.) – סליחה, אתה אחרון  Slicha, at achrona?’ – Are you the last? (F.) – סליחה, את אחרונה Az ani acharecha/acharayich – So I am after you – אז אני אחריך/אחרייך Ba-zman ha-acharon – Lately – בזמן האחרון La-achrona – Lately – בזמן האחרון “La-achrona at mezayefet” – Lately you’ve been faking it – לאחרונה את מזייפת “Ve-yadati she-ha-paam bli safek” – And I knew that that time, without a doubt – וידעתי שהפעם בלי ספק “Zot ha-paam ha-achrona” – It was the last time – זאת הפעם האחרונה Zot hayta ha-paam ha-achrona – It was the last time – זאת הייתה הפעם האחרונה Zot ha-paam ha-achrona – This is the last time – זאת הפעם האחרונה Pa’am achrona! – This is the last time you do that, or else! – פעם א

What does this mean in Hebrew: חברים, רגע, אל תתפזרו לי. We use it to say, “let’s get back on track!” On this episode, Guy talks about all things that can scatter, including people and the fog. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ha-arafel hitpazer – The fog cleared – הערפל התפזר Ha-arafel yitpazer machar – The fog will clear tomorrow – הערפל יתפזר מחר Lehitpazer – To be scattered, to be all over the place – להתפזר Hu nora mitpazer, Hi nora mitpazeret – They are all over the place – הוא נורא מתפזר, היא נורא מתפזרת Al titpazer – Don’t scatter – אל תתפזר Al titpazer midai – Stay focused on the main points – אל תתפזר מדיי “Hevre, eh, haverim, shhh, rega, al titpazru li – “Guys, don’t get all scatterbrained on me” – חבר’ה, אה, חברים, ששש, רגע, אל תתפזרו לי Hitpazrut – Scattering – התפזרות  Hitpazrut ha-knesset – Dissolving of the parliament – התפזרות הכנסת “Et ha-geshem ten rak be-ito” – Give us rain at its time – את הגשם תן רק בעיתו “U-va-aviv pazer lanu prachim” – And in the spri

The Hebrew word לפזר means to distribute, to spread, to dissolve, and is used in many different contexts including, לפזר את הילדים. Oh, and by the way, has anyone seen my phone? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Eich nachon lefazer et ha-kompost” – How to correctly spread the compost – איך נכון לפזר את הקומפוסט “Anachnu natchil lefazer et ha-kompost” – We’re going to start to spread the compost” – אנחנו נתחיל לפזר את הקומפוסט “Ani pashut mefazer me-al ha-lachmaniyot be-nedivut” – I simply sprinkle generously over the bread rolls – אני פשוט מפזר מעל הלחמניות בנדיבות “Hamon hamon parmigiano reggiano megorad” – A lot of grated parmesan – המון המון פרמיג’אנו רג’אנו מגורד “Ani pashut mefazer et ha-gvina kacha la-orech” – I simply spread the cheese like this, along the dough – אני פשוט מפזר את הגבינה ככה לאורך Lefazer et ha-yeladim la-ganim – Dropping off the kids at their respective kindergartens – לפזר את הילדים לגנים Lefazer la-misgarot – Dropping them off to schools – לפזר למס

The Hebrew word לצעוד means to march. But it can also mean to walk or to advance. No wonder politicians love this verb! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lits’od – To march – לצעוד “Gvirti Ha-nava” – My Fair Lady – גבירתי הנאווה “La-hatuna ets’ad ha-boker” – To the wedding I’ll march this morning – לחתונה אצעד הבוקר “Leolam lo Tis’adi Levad” – You’ll never walk alone – לעולם לא תצעדי לבד “Ani tso’edet ba-rhovot be-gav zakuf ve-ge’eh” – I march in the streets with a straight and proud back – אני צועדת ברחובות בגב זקוף וגאה “Anachnu tsoadim le’ever idan hadash” – We’re marching towards a new era – אנחנו צועדים לעבר עידן חדש “Aanachnu muchrachim lits’od kadima” – We must step forward – אנחנו מוכרחים לצעוד קדימה Anachnu hayavim lits’od im ha-zman – We must advance with the time – אנחנו חייבים לצעוד עם הזמן “Ani gam ba-derech, tso’ed” – I am also on the way, walking – אני גם בדרך, צועד Ani ba ba-regel – I am coming by foot – אני בא ברגל Tse’ida tsva’it – Army march – צעידה צבאית A

Tens of thousands marched in this year’s מצעד הגאווה, gay pride parade, in Tel Aviv, which gave us a good excuse to talk about the Hebrew word מצעד and its root צ.ע.ד. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mitsa’ad ha-ga’avah – The gay pride – מצעד הגאווה Mits’ad ha-pizmonim / ha-shirim – Hit music parade – מצעד הפזמונים / השירים Ha-mits’ad ha-shnati – The year-end top music hits countdown – המצעד השנתי Beit Meshuga’im – Madhouse – בית משוגעים Tse’ada – A march, a walk – צְעדה Tse’adat ha-Gilboa – The Mount Gilboa hike – צעדת הגלבוע “Tsa’ad tsa’ad hi mitkarevet” – She’s getting nearer, one step at a time – צעד צעד היא מתקרבת Rega, tsa’ad-tsa’ad, le’an ata memaher? – One step at a time, where are you rushing to? – רגע, צעד-צעד, לאן אתה ממהר Kama tse’adim tsarich lalechet be-yom kedei lishmor al ha-briut? – How many steps do you need to walk each day in order to keep healthy? – כמה צעדים צריך ללכת ביום כדי לשמור על הבריאות Tse’adim pshutim – Simple steps – צעדים פשוטים Eich li

The word מפריע means ‘bother’, and is used in polite sentences like, “סורי אם אני מפריע”. But politeness is not what you’ll find when searching for מפריע on Twitter. Guy explains and gives some examples from the Twitterverse.   Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon     New Words and Expressions: Mafri’a – Disturbing, bothering – מפריע MafRIah (m.), mafriAH (f.), mafri’im (pl., m.), mafri’ot (pl., f.) – מפריע, מפריעה, מפריעים, מפריעות Yeled she-mafri’a ba-shi’ur – A a kid who disrupts the lesson – ילד שמפריע בשיעור Mishehu she-ose balgan ba-shi’ur – Someone who disrupts the lesson – מישהו שעושה בלגן בשיעור Ze mamash mafri’ah – It’s disturbing – זה מפריע Ani mafri’ah? – Am I disturbing you? – אני מפריע Sori im ani mafri’a ba-emtsa – Sorry if I am bothering you in the middle of something – סורי אם אני מפריע באמצע Mafriah lachem? Az tafsiku lehagia. – Does it bother you? Then stop going there – מפריע לכם? אז תפסיקו להגיע Ze ma she-mafri’ah lecha ba-hayim? – This is what bothers you in life? – זה מה שמפריע

The Hebrew word להקפיץ means to cause something to jump. But how else can we use it? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ha-aba makpits et ha-tinok al ha-birkayim – The father is bouncing the baby up on his knees – האבא מקפיץ את התינוק על הברכיים Lehakpits et ha-regel – To move your foot restlessly – להקפיץ את הרגל Muzika makpitsa – Music that makes you jump, or dance – מוזיקה מקפיצה Shirim makpitsim – Songs that make you stand up and dance – שירים מקפיצים Wow hikpatsta/hikpatst oti’, – You made me jump, you startled me – וואו, הקפצת אותי Hikpits li et ha-fuse – He burned my fuse, made me angry – הקפיץ לי את הפיוז Ata yode’a ma hikpits oti? – Do you know what irked me? – אתה יודע מה הקפיץ אותי Lehakpits mishehu le-anshehu – To drive someone to a place nearby – להקפיץ מישהו לאנשהו “Yesh matsav she-at makpitsa oti la-tahana?” – Could you drop me off at the station? – יש מצב שאת מקפיצה אותי לתחנה Ata yachol lehakpits li et ha-sefer? – Could you bring me the book? – אתה יכול ל

The Hebrew word לקפוץ means to jump. But its root has many more uses than just that. For instance, there's a common phrase that's used to describe the actions of a person who has no shame: להשתין מהמקפצה. The phrase involves a diving board and… urine. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Kol ha-yeladim koftsim rokdim” – All the kids are jumping and dancing – כל הילדים קופצים רוקדים Likpots (Coll.: Likfots) – To jump – לקפוץ Kafatsti rega la-super – I popped into the supermarket for a sec. – קפצתי רגע לסופר Ani kofets rega la-rofe – I am going for a quick doctors’ visit – אני קופץ רגע לרופא Kafats al ha-hizdamnoot – He jumped at the opportunity – קפץ על ההזדמנות Kafats kita – He skipped a grade – קפץ כיתה Kofetset li po hatra’ah – I have an alert popping up here – קופצת לי פה התראה Kofets li po eize halon – There’s some kind of popup window – קופץ לי פה איזה חלון Kfots li, kfetsi li, kfetsu li – Bite me – קפוץ לי, קפצי לי, קפצו לי She-yikfots, she-tikfots, she

It’s not always easy to host people. On the flip side, it's also important to know how to be good guests. Guy explains the secrets behind Israeli hospitality using the Hebrew root ארח, and covers common mistakes often made with similar sounding words. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ore’ach – Guest – אורח Orchim – Guests – אורחים “Im ba-sha’ar yesh ore’ach… ma natsi’ah la-ore’ach?” – If there’s a guest standing at the door, what shall we offer him? – אם בשער יש אורח, מה נציע לאורח  Yesh li orchim / Ba’im elai orchim – I have guests – יש לי אורחים / באים אליי אורחים Yesh li orchim al ha-rosh – I have guests “on my head” – יש לי אורחים על הראש Eize ore’ach! Eize orachat! Eize orchim! – What a guest/guests – איזה אורח, איזה אורחת, איזה אורחים Ore’ach ha-kavod – Guest of honor – אורח כבוד Hachnasat orchim – Hospitality – הכנסת אורחים Machnis orchim – Hospitable person – מכניס אורחים Bet ha’aracha – Guesthouse – בית הארחה Hadar eru’ach (Tsimmer) – Bed and Breakfast – חדר אירוח O