Streetwise Hebrew

Coffee culture is everywhere in Israel. How do you ask for a cappuccino to go, the Tel-Avivi way? And what’s הפוך דל? Here's your short Hebrew language manual for all you coffeeholics. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Ani shote cafe shachor” – I drink black coffee – אני שותה קפה שחור Kafé shachor – Black coffee – קפה שחור Kafé turki – Turkish coffee – קפה טורקי “Hu hizmin ota liglida, hi biksha kafe hafuch” – “He invited her for ice cream, she asked for a cappuccino”. – הוא הזמין אותה לגלידה, היא ביקשה קפה הפוך Kafé hafuch – Cappuccino – קפה הפוך Kafe botz – “Muddy” black coffee – קפה בוץ Kafé namès – Instant coffee – קפה נמס Nes – Miracle – נס Lashevet al cafe – To talk over coffee – לשבת על קפה Taasé li kafé, taasi li kafé – Make me a coffee – תעשה / תעשי לי קפה Kafé im/bli chalav – Coffee with/without milk – קפה עם / בלי חלב Hafuch al chalav dal shuman – Cappuccino with low fat milk – הפוך על חלב דל שומן Hafuch dal – Cappuccino with low fat milk – הפוך דל Kafé im/bli ket

The Hebrew phrase, למה מה קרה, can be literally translated as, “why, what happened.” What do we mean by this expression and how do you use it?   Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ze koreh – It’s happening – זה קורה Ma koreh? – How are you? – מה קורה Lo nora, koreh – That’s ok, these things happen – לא נורא, קורה “Sha’alti ma kara” – I asked “what happened?” – שאלתי מה קרה Ha-kol yachol likrot – Everything can happen – הכל יכול לקרות Infinitives of roots that end with hei in Pa’al: Likrot, liknot, lir’ot, laasot – לקרות, לקנות, לראות, לעשות “Lama ma kara”- Who do you think you are? Who does he think he is? – למה מה קרה “Lama ma kara, milchama?” – Is there a war outside, that allowed you to behave like this? – מה קרה, מלחמה “Lo yoda’at ma koreh li” – I don’t know what’s happening to me – לא יודעת מה קורה לי Ma kara lach – What happened to you / are you out of your mind – מה קרה לך   Playlist and Clips: Arik Lavi – Ze koreh (lyrics) Shlomo Artzi – Sha’alti Ma Kara (lyrics) Ninet

How do you say I’m tired, beat, drained, knackered, and the like in colloquial Hebrew? And what do you say when you crash on a Tel Avivi couch? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Lifamim ani ayef” – Sometimes I am tired – לפעמים אני עייף Ayefoot – Tiredness – עייפות Ani ayef me’avoda – I am tired of work – אני עייף מעבודה Ani ayef me-ha-chayim – I am tired of life – אני עייף מהחיים Ayef met – Dead tired – עייף-מת Ani shafuch – I am wiped – אני שפוך Katav-katuv – Wrote-written – כתב-כתוב Nishpachti al ha-sapa – I crashed on the sofa – נשפכתי על הספה Ha-halon niftach – The window was opened – החלון נפתח Ha-halon patu’ach – The window is open – החלון פתוח Ani ma’uch tilim – I am so wiped – אני מעוך טילים Lim’och – To mash – למעוך Nim’achti kstat al ha-sapa – I crashed a bit on the sofa – נמעכתי קצת על הספה Kamti hafuch ha-boker – I got up completely turned around this morning – קמתי הפוך הבוקר Kamti hafucha , kamti me’ucha – I got up completely turned around (F.) – קמתי הפוכה Ka

Elohim means God in Hebrew. Why does it have a plural suffix at the end? Is it really plural in Modern Hebrew? How do we use elohim in Israeli slang, and what did we borrow from Arabic? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Elohim – God – אלוהים El, Ela – God, Goddess – אל, אלה Elohim adirim – God Almighty – אלוהים אדירים “Elohim natan lecha be-matana” – God gave you, as a present… – אלוהים נתן לך במתנה Elohim gadol – Nobody knows – אלוהים גדול Elohim yodea – Only God knows – אלוהים יודע Yow, elohim – Oh God – יואו אלוהים Ein lecha/lach elohim – You don’t care, huh? – אין לך אלוהים Ani nishba be’elohim – I swear to God – אני נשבע באלוהים Be-elohim – I swear to God – באלוהים Be’elohim, ani lo yodea – I swear, I don’t know – באלוהים, אני לא יודע Ze me-elohim – It’s a godsend – זה מאלוהים Min allah – From allah – מאלוהים La-allah – Very – לאללה Ani ayef la’allah – I am really tired – אני עייף לאללה Haya kef la’allah – It was really fun – היה כיף לאללה Elohi – Divine – אלוהי Elo

The Hebrew word עין means eye. How do we say it in plural? What is עין הרע? And how do we say ‘The apple of my eye’ in Hebrew? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ayin – Eye – עין Einayim – Eyes – עיניים “Al tich’asi einayim sheli” – Don’t be mad, darling – אל תכעסי, עיניים שלי  Ooyoon, ayoon – Eyes (Arabic) – عيون – עויון, עיון Ayooni – My darling (Arabic) – عيوني – עיוני Einayim, einayim sheli – Darling – עיניים, עיניים שלי Einai – My eyes – עיניי Be-einai – In my eyes, in my opinion – בעיניי  Be-einecha – In your eyes (m.) – בעיניך Be-einayich – In your eyes (f.) – בעינייך Be-eineha – In her eyes – בעיניה Ze motse hen be-einai – I like it – זה מוצא חן בעיניי Ze lo motse hen be-einai – I don’t like it – זה לא מוצא חן בעיני  Ayin ha-ra – The evil eye – עין הרע Eina bisha – The evil eye (Aramaic) – עינא בישא Bli ayin ha-ra – Touch wood – בלי עין הרע   Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Einayim sheli (lyrics)  George Dalaras – Mi Mou Thimonis Matia Mou   Fairouz – El Bosta Ha-

The word Tachles is doing an amazing comeback to spoken Hebrew in the last few years. Where is it from, and what other words do we know from the same family? Words and expressions we talk about: תַּכְלִית tachlitתַּכְלִיתִי tachlitiרַב תַּכְלִיתִי rav tachlitiתַּכְלִיתִיּוּת tachlitiyutתַּכְלִית < תַּכְלֵס tachlit < tachlesשַבָּת < שָאבֵּס shabat < shabesטָלִית < טָאלֵס talit < talesבַּתַּכְלֵס ba-tachles Songs: Shalom Rav, Chava Albersteinhttps://www.youtube.com/watch?v=X5KC-F-ziV8Lyricshttp://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=383&wrkid=4090 Yom Shishi, Hadag Nachashhttps://www.youtube.com/watch?v=MR9kivMfwmoLyrics http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=333&wrkid=35824

Let’s talk about trains in Hebrew. What’s the root of רכבת, and how is it related to horse riding? Also, what do we call the Jerusalem Light rail in Hebrew and in Arabic? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Rakevet – Train – רכבת Karon shakket – Quiet train car – קרון שקט Lirkav al ofanyaim – To ride a bicycle – לרכב על אופניים Nasati barakevet – I went by train – נסעתי ברכבת Rokhev al sus – Riding a horse – רוכב על סוס Rechiva al susim – Horse riding – רכיבה על סוסים Rekhev – Vehicle – רכב Ha-Rakevet ha-kala – The Light rail – הרכבת הקלה Yeled katan – A little child – ילד קטן Ha-yeled ha-katan – The little child – הילד הקטן Hayeled katan – The child is little – הילד קטן Katar – Locomotive – קטר Kitor – Steam – קיטור   Playlist and Clips: Rakevet Israel Announcement Jerusalem light rail Danny Robas – Rakavot (lyrics)  Ep. no. 30 about hafif HEB Ep. no. 44 about lalechet, going HEB Ep. 186 about linso’a Free HEB version

What’s חפיף, which language did we get it from, and how do you use it in Hebrew slang? Oh, and there’s a verb, too, לחפף. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Chafif (Ar.) – Light (opp. Of heavy), easy going – חפיף Dammo chafif (Ar.) – “His blood is light”, he’s funny, an easy going guy – دمه خفيف – דמו ח’פיף “K’chu chafif et hachayim” – Take life easy – קחו חפיף את החיים “Im mashehu kara, hafif ze lo nora” – If something happened, that’s ok, no worries. – אם משהו קרה, חפיף זה לא נורא Chafifnik – Someone who does a sloppy job – חפיפניק Chafifnikiyut – The notion of doing things superficially – חפיפניקיות “Pit’om hitchalta lezayef, lo lehashkia, lechafef” – Suddenly you started slacking, to do a sloppy job – פתאום התחלת לזייף, לא להשקיע, לחפף Hu mechafef – He blows off – הוא מחפף Lama chifafta? – Why didn’t you do it well? – למה חיפפת Mechufaf – Sloppy – מחופף   Playlist and Clips: Eitan Masuri – Hafif (lyrics) Julia Boutros – Ala Ma Yabdou Aviva Avidan – K’chu hafif et ha-

What’s Shitat Matsli’ach? And why do they say that everybody needs ksharim in life? What’s protektsia? And what’s Vitamin P? So many questions, so little time. Today we talk about bureaucracy in Israel. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: Shitat matsliach – “The maybe successful technique” – שיטת מצליח “Ani matsliach lehavin pachot” – “I am successful in understanding less” – אני מצליח להבין פחות Im hitslachta/hitslacht – If you succeeded – אם הצלחת Ksharim – Connections – קשרים Tsarich ksharim ba-chayim – One needs to have connections in life – צריך קשרים בחיים Protektsya – Connections – פרוטקציה “Higati la-dalpak, bikashti doctor or, amru li ‘ein protektsia, ve-ta’amod ba-tor’ – “I reached the counter, I asked for Doctor Or, they told me, no protektsia, and stand in the line”. – הגעתי לדלפק, ביקשתי ‘דוקטור אור’, אמרו לי אין פרוטקציה, ותעמוד בתור “Vitamin P” – Protektsya, connections – ויטמין פי Snif – Branch – סניף “Ha-shvil ha-ze matchil kan, bein snif bank le-maay

We Israelis may not be the most polite people in the world, but from time to time even we say “I’m sorry” and “excuse me.” How do you say it in Hebrew? And what can you answer back? And how is it all connected to Korean? Listen and find out. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Slicha – Forgiveness – סליחה Sole’ach, solachat – Forgiving – סולח, סולחת “Slichot” wikipedia Slach/Slechi li – Excuse me – סלח לי / סלחי לי “Slicha al shepagati bach” – Sorry for hurting you – סליחה על שפגעתי בך “Slicha she-lo hikshavti” – Sorry I didn’t listen – סליחה שלא הקשבתי “Ma-ze slicha”- I’m so sorry – מה-זה סליחה Mamash slicha – So sorry – ממש סליחה Slicha she-ani hai – “Sorry for being alive” – סליחה שאני חי Slicha she-ani noshem – “Sorry for breathing” – סליחה שאני נושם Levakash slicha – To ask for forgiveness, to say you’re sorry – לבקש סליחה “Halachti levakesh slicha” – I went to say I am sorry – הלכתי לבקש סליחה “Ve-at mitstaeret” – And you (f.) are sorry – ואת מצטערת Lehitsta’er – To

When we need to use a foreign word in Hebrew, what do we do? Do we take it as is, or do we invite it to come along and wear Hebrew clothes? And how did my Dad say the word “Washington”? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Zot rak comedia yeshana, parodia meshuna” – C’est rien que de la comédie, que de la parodie (It’s nothing but a comedy, a parody) – זאת רק קומדיה ישנה, פרודיה משונה Parodya – Parody – פרודיה Comedya – Comedy – קומדיה “Situatsia aluva u-shneinu ba-emtsa” – A pathetic situation and we’re in the middle of it – סיטואציה עלובה ואנחנו באמצע Situatsya – Situation – סיטואציה, מצב Emantsipatsya – Emancipation – אמנציפציה Presentatsya, Matseget – Presentation – פרזנטציה, מצגת Lehatsig – To present – להציג Matseget PowerPoint – Powerpoint presentation – מצגת פאוורפוינט Lefarmet – To format – לפרמט Letargem – To translate – לתרגם Lekanfeg – To configure – לקנפג Configuratsya – Configuration – קונפיגורציה Lefargen, firgun – To compliment and to be happy for someone’s achi

Israelis are playing it tough most of the time. ​How do you ask an Israeli to do something for you?​ Here are some ideas on how to make your message come across, without sounding too bossy, which might wreak havoc in the Middle East. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Efshar – Possible – אפשר Efshar lekabel mapit? – Could I have a napkin? – אפשר לקבל מפית Efshar mapit? – Could I have a napkin? – אפשר מפית Efshar espresso aroch – Could I have a long espresso? – אפשר אספרסו ארוך Ata yakhol latet li mapit vaksha? – Could you give me a napkin please? – אתה יכול לתת לי מפית בבקשה Ata yakhol ledaber ita? – Could you talk to her? – אתה יכול לדבר איתה Ata yachol ledaber ita? – Could you talk to her? – אתה יכול לדבר איתה Tuchal / tuchli / tuchlu lehagi’a machar ba’erev? – Could you make it tomorrow in the evening? – תוכל/תוכלי/תוכלו להגיע מחר בערב Tuchli lavo be-eser? – Will you be able to come at ten? – תוכלי לבוא בעשר Yesh matsav she titen li t’oto sh’kha? – Is there a way you’d give

Relationships are hard. Here are some Hebrew slang terms to express your undying love — or lack thereof — with your significant other. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Tafur aleyha – She’s made to measure for me – תפור עליה Ha-job ha-hadash tafur alai – The new job is cut out for me – הג’וב החדש תפור עליי Tfira – Sewing – תפירה Mechonat tfira – Sewing machine – מכונת תפירה Zamin – Available – זמין “Ha-manui eino zamin ka’et” – The subscriber is not available right now – המנוי אינו זמין כעת Panuy – Vacant, free – פנוי Hu lo panuy – He’s taken – הוא לא פנוי Lefanot lachem? – Could I clear your table? – לפנות לכם Ha-manui eino banui le-ahava – The subscriber isn’t built for love – המנוי אינו זמין לאהבה Pa’al past participles: Sagur, shamur, patuach, tafur, banui – סגור, שמור, פתוח, תפור, בנוי Sichat yahasenu le’an  – “Where does this relationship go to kinda conversation” – שיחת יחסינו לאן Zo lo at, ze ani / ze lo ata, zo ani – It’s not you, it’s me – זו לא את, זה אני / זה

The word בסדר means okay, alright, and is one of the first words you learn in Hebrew. But where did it come from and what does it literally mean? And what’s the connection to the Ashdod Port? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Beseder – Fine, ok, alright – בסדר Be+seder – In (the) order – בַּסדר Seder pesach – Passover dinner – סדר פסח Lesader – To organize, to put in order – לסדר Sidoor – Organizing – סידור La’asot sidoorim – To run errands – סידורים Ha-klafim mesudarim ba-seder ha-nachon – The cards are organized in the right order – הקלפים מסודרים בסדר הנכון Haya beseder – It was alright – היה בסדר Yihye beseder – It will be alright – יהיה בסדר Etsli hakol beseder – Everything is fine with me – אצלי הכל בסדר Ma kore, ma nishma? Beseder – How are things? Alright – מה קורה, מה נשמע? בסדר Tisgeri et ze ita, beseder? – Finalize it with her, okay? – תסגרי את זה איתה, בסדר “Be-se-der” – Okay, okay, I’ll do it – ב-ס-דר Tagid li, ata beseder? – Tell me, are you okay? – תגיד לי, אתה

Imperative in Hebrew: Often the ‘real’ imperative of our language sounds archaic to us, so we use the future instead. Here’s a quick how-to on the Hebrew imperative. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Saper/sapri/sapru – Tell (imp.)! – ספר, ספרי, ספרו Tesaper – You will tell – תספר “Elohim, ten li rak tipat mazal” – God, just give me a bit of luck – אלוהים תן לי רק טיפת מזל “Az titen li shiv’a shkalim” – So just give me 7 shekel then – אז תיתן לי רק שבעה שקלים Ten/tni/tnu! – Give! – תן/תני/תנו “Tni lo perach, tni lo yayin, aval et libech shimri” – Give him a flower, give him wine, but guard your heart – תני לו פרח, תני לו יין, אבל את ליבך שמרי Titen, titni, titnu – You will give – תיתן, תתני, תתנו Emor shalom – Say ‘shalom’ – אמור שלום Bo – Come – בוא Lech/lechi/lechu – Go – לך/לכי/לכו Sa le’at – Drive slowly – סע לאט Lech/lechi/lechu mi-po! – Go away! – לך/לכי/לכו מפה Shev/Shvi/Shvu – Sit! – שב, שבי, שבו “Al tagidi ken ve’al tagidi lo” – Don’t say yes, and don’t say no – אל ת

How do we say darling or honey in Hebrew? And can we use kapara and motek to both male and female? Listen to our lovey dovey episode. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: “K’chi taxi habaita kapara, lifney she-yihye me’uchar” – Take a taxi home, darling, before it’s going to get late – קחי טקסי הביתה, כפרה, לפני שיהיה מאוחר Kapara – Atonement, forgiveness – כפרה Kapara sheli – My darling – כפרה שלי KaPAra al X – It’s nothing, don’t worry about it (X being a broken glass) – כפרה על משהו Kapara alecha – You’re a darling – כפרה עליך “Lo at lo ashema ma pitom, neshama” – No, you’re not guilty, not at all my darling – לא, את לא אשמה, מה פתאום, נשמה Neshama – Soul – נשמה “Ken, neshama shel aba?” – Yes, my darling? – ?כן, נשמה של אבא “Hu bachur neshama – He’s a really good guy – הוא בחור נשמה Mami (m., f.) – Darling – מאמי Neshamami – Neshama+mami – נשמאמי “Motek, at gdola, motek at yafa” – Honey, you’re great, honey, you’re pretty – מותק, את גדולה, מותק, את יפה “Motek, at s

Why do we sometimes repeat the same word twice in Hebrew? Mashu-mashu, gever-gever, for example. Today we’ll talk about reduplication in Hebrew and… about Belize. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Le’at le’at – Slowly – לאט-לאט Mashu-mashu – Great – משהו-משהו Ha-lasagna ha-zot, mashu! – This lasagna is amazing! – הלזניה הזאת, משו Ha-lasagna ha-zot, mashu-mashu! – This lasagna is amazing! – הלזניה הזאת, משו משו Gever-gever – Macho – גבר-גבר Hi isha-isha – She’s a real lady – היא אישה-אישה Chaver-chaver – Serious boyfriend – חבר-חבר  “Oh, politika politika” – Oh politics – הו, פוליטיקה, פוליטיקה Kacha ze, politika, politika- This is how it is, politics- ככה זה, פוליטיקה, פוליטיקה Mishpat mishpat – Sentence by sentence – משפט-משפט Para para – Baby steps – פרה-פרה Ben-Ben – Diminutive of Ben – בן-בן Tal-Tal, ma nishma mami? – Tal, how are you sweetie pie – טל-טל, מה נשמע ממי “Benny, Benny, yeled ra” – Oh Benny, you’re such a bad boy – בני, בני, ילד רע   Playlist and Clips: Sarit

The level of service in Israel can change from day to day, hour to hour. It depends on many factors, like the mood of the serving staff, life in the city, and other seemingly random factors. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Lo yodea ma ba li, al ma at mamlitza?” – I don’t know what I feel like, what do you recommend? – ?לא יודע מה בא לי, על מה את ממליצה “Az ma ba lanu le-kinu’ach?” – So what do we feel like for dessert? – ?אז מה בא לנו לקינוח “Ha-salat ktsat ayef” – The salad looks a bit tired – הסלט קצת עייף Al ma ata mamlits? – What do you recommend – ?על מה אתה ממליץ “Et hishtachrarti ha-rof’im himlitsu li bikur hodshi bi-nmal ha-te’ufa” – When I was released (from hospital) the doctors recommended a monthly visit at the airport – עת השתחררתי הרופאים המליצו לי ביקור חודשי בנמל התעופה Mamlits – Recommending – ממליץ Hamlatsa – Recommendation – המלצה “Im at rotsa, zo rak hamlatsa, le-seret kolno’a shmeimi” – If you want, it’s only a recommendation for a d

Yes, you can learn Hebrew from pop culture. This time we decided to check out reality show Hebrew: We took one episode of The X Factor Israel and wrote down all the adjectives used there. Which ones made it to the top? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   Watch the entire X Factor episode Ze tov, ze tov, by Shokolad, Menta, Mastik   New Words and Expressions:  Tov – Good – טוב Metoraf – Crazy – מטורף “Yesh la yecholot metorafot” – She has crazy abilities – יש לה יכולות מטורפות “Ze she-higati ad kan ze metoraf bishvilii” – The fact I made it up to here is crazy for me – זה שהגעתי עד כאן זה מטורף בשבילי “Asiti po tahalich metoraf” – I went through a crazy process here – עשיתי פה תהליך מטורף “Ani meusheret be-ramot metorafot” – I am happy at crazy levels – אני מאושרת ברמות מטורפות Teruf – Craziness – טירוף “Ze teruf latstet me-ha-bayit be-kor kaze – It’s insane to leave home in this cold – זה טירוף לצאת מהבית בקור כזה Gadol – Big, awesome – גדול Kashe – Hard, difficult – קשה Madhim – Amazing – מדהים Me’ule –

In Hebrew, זזים (we’re making a move), זזנו (we made a move), and נזוז (we’ll make a move) are all used in the same way to say, “yalla, let’s go.” Guy explains. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Yalla, ani ole la’otobus” – I am getting on the bus – יאללה, אני עולה לאוטובוס “Ata taale laotobus, ata od lo ole” – You will get on the bus, you’re not getting on it yet – אתה תעלה לאוטובוס, אתה עוד לא עולה Zazim – Let’s go – זזים Nazuz? – Shall we make a move? – נזוז Kvar ba’im – We’re coming in a sec. – כבר באים Zaznu? – We’re out of here – ?זזנו Hayinu po? – “We were here” (let’s go) – ?היינו פה Halachnu? Holchim? – Let’s go – ?הלכנו? הולכים Ahavti – I liked, I like – אהבתי “20 shniyot hayitem sham” – “20 seconds and you were there” – עשרים שניות הייתם שם “Az ani potech et hadelet vema ani ro’e?” – So I open the door and what do I see? – אז אני פותח את הדלת ומה אני רואה Ani rats – I run / I am running / I am making a move – אני רץ   Playlist and Clips: Kaveret – Shir Ha-mako