Streetwise Hebrew

המילה "אשכרה" היא מילה חשובה בסלנג הישראלי העכשווי. איך משתמשים בה? ואיך כל זה קשור לתכנית בידור בטלוויזיה האפגנית? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ze ashkara lehikanes halak im mafteach – It’s literally getting in smoothly with a key – זה אשכרה להיכנס חלק עם מפתח Ani ashkara matsati et atsmi menake et ha-bait be-arba ba-boker – I literally found myself cleaning my house at 4am – אני אשכרה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בארבע בבוקר Ata ashkara tavo mahar? – Will you really come tomorrow? – אתה אשכרה תבוא מחר? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Doesn’t this guy look like Michael Jackson? Ashkara. – Totally. – אשכרה Ashkara, gam ani – Totally, me too – אשכרה, גם אני Playlist: Yves Montand – Sous le Ciel de Paris Afghani TV Ehud Banai – Starter (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Insta

עכשיו החגים, אז כולם בנסיעות, או שממש חזרו מנסיעה, או שהם לקראת נסיעה. בואו נדבר על השורש הזה, נ.ס.ע, נלמד כמה ביטויים חדשים, ונשמע כמה הודעות ממטוסים ורכבות בעברית. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shneynu nos’im ba-mchonit – We’re both driving in the car – שנינו נוסעים במכונית Le’an nos’im? – Where are we going? – לאן נוסעים? Nos’im yekarim/nichbadim – Dear passengers – נוסעים נכבדים Li-tsumat lev ha-nos’im – Your attention please (“For the attention of the passengers”) – לתשומת לב הנוסעים Tsumat lev – Attention – תשומת לב Moadon ha-nose’a ha-matmid – Frequent flyer program – מועדון הנוסע המתמיד Nosa’at be-ikvot ha-ahava – Traveling in pursuit of the love – נוסעת בעקבות האהבה Nos’im ba-mechonit ha-yeshana – Driving in the old car – נוסעים במכונית הישנה Sa/S’ee – Go! Drive! – סע/סעי Sa, yesh’cha yarok/S’ee, yesh lach yarok – Go, you’ve got green (light) – סע, יש’ך ירוק/סעי, יש לך ירוק Sa, sa, sa, zehu – Go, go, go, that’s it – סע, סע, סע, זהו Sa li me-ha-ein

Everybody is going somewhere for the high holidays here in Israel! This is a good opportunity to talk about trips, passengers, driving, and other key Hebrew words. Bonus: How do you help someone park in a tight parking spot? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shneynu nos’im ba-mchonit – We’re both driving in the car – שנינו נוסעים במכונית Le’an nos’im? – Where are we going? – לאן נוסעים? Nos’im yekarim/nichbadim – Dear passengers – נוסעים נכבדים Li-tsumat lev ha-nos’im – Your attention please (“For the attention of the passengers”) – לתשומת לב הנוסעים Tsumat lev – Attention – תשומת לב Moadon ha-nose’a ha-matmid – Frequent flyer program – מועדון הנוסע המתמיד Nosa’at be-ikvot ha-ahava – Traveling in pursuit of the love – נוסעת בעקבות האהבה Nos’im ba-mechonit ha-yeshana – Driving in the old car – נוסעים במכונית הישנה Sa/S’ee – Go! Drive! – סע/סעי Sa, yesh’cha yarok/S’ee, yesh lach yarok – Go, you’ve got green (light) – סע, יש’ך ירוק/סעי, יש לך ירוק Sa, sa, sa, zeh

לפעמים אנחנו נתקלים באנשים או בדברים שהם טיפה מוזרים, לא נורמליים. מה אנחנו אומרים עליהם? ברוב המילים אפשר להשתמש גם ברצינות, אבל גם בצחוק, עם חברים, אז שימו לב. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Muzar, meshune – Strange, weird – מוזר, משונה Olam muzar – Strange world – עולם מוזר Meitar karua – Torn string – מיתר קרוע Likro’a – To tear – לקרוע Kri’aa – Tearing – קריעה Ad ha-oneg ha-ba – Until the next pleasure – עד העונג הבא Ya karu’a – You freak – יא קרוע lo ba li lihyot normali – I don’t feel like being normal – לא בא לי להיות נורמלי Lo normali – Abnormal, crazy – לא נורמלי Shney srutim ve-psichi – Two crazy guys, and a nutcase – שני שרוטים ופסיכי Ani harei mahuk – I am dead tired/drunk/crazy – מחוק Bo’na ata mahuk – Dude, you’re tired/drunk/crazy – בוא’נה אתה מחוק Gazur – Cut (passive) – גזור Ani gazur alaich – I am crazy about you – אני גזור עליך Hazui – “hallucinated”, crazy – הזוי Benadam hazui – Weirdo person – בנאדם הזוי Mis’ada hazuya – Strange, crazy

Life in Israel is always exciting! Often we meet weird people and encounter strange situations. How do we talk about these things? What do we tell our best friends after stepping out from the wierdest meeting ever? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Muzar, meshune – Strange, weird – מוזר, משונה Olam muzar – Strange world – עולם מוזר Meitar karua – Torn string – מיתר קרוע Likro’a – To tear – לקרוע Kri’aa – Tearing – קריעה Ad ha-oneg ha-ba – Until the next pleasure – עד העונג הבא Ya karu’a – You freak – יא קרוע lo ba li lihyot normali – I don’t feel like being normal – לא בא לי להיות נורמלי Lo normali – Abnormal, crazy – לא נורמלי Shney srutim ve-psichi – Two crazy guys, and a nutcase – שני שרוטים ופסיכי Ani harei mahuk – I am dead tired/drunk/crazy – מחוק Bo’na ata mahuk – Dude, you’re tired/drunk/crazy – בוא’נה אתה מחוק Gazur – Cut (passive) – גזור Ani gazur alaich – I am crazy about you – אני גזור עליך Hazui – “hallucinated”, crazy – הזוי Benadam hazui – Weird

הפועל 'לבוא' הוא פועל חשוב בעברית. כולנו הולכים ובאים לאנשהו כל הזמן. מה קורה כשמוסיפים לו פועל, כמו "בוא נגיד", ומה קורה כשמישהו פשוט אומר לכם "בואי!"? בונוס: איך אפשר לענות למישהו שעושה לכם הסגברה (mansplaining)? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lavo – To come – לבוא Bo, bo’i, bo’u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו Bo hena – Come here – בוא הנה Bo’i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת Bo’u nashir – Let’s sing – בואו נשיר Bo nagid – Let’s say – בוא נגיד Bo netse – Let’s go out – בוא נצא Bo’i lo nisachef – Come on, let’s (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף Bo’i! (abbreviation of the former) – Let’s not get carried away – !בואי Lo, bo’i – Right, you’re way over the top – לא, בואי Ata ba elai – You’re coming to me – אתה בא אליי Ata ba le’echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול Ata ba la’azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע Ata ba lehagid li? – You’re telling me? – ?אתה בא להגיד לי A

The verb ‘lavo,’ meaning ‘to come,’ is an important verb in Hebrew. This week, Guy teaches a few handy expressions with it. How do we say, “let’s say…” or, “you’re getting carried away”? Bonus: What do you say to someone who is mansplaining to you? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lavo – To come – לבוא Bo, bo’i, bo’u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו Bo hena – Come here – בוא הנה Bo’i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת Bo’u nashir – Let’s sing – בואו נשיר Bo nagid – Let’s say – בוא נגיד Bo netse – Let’s go out – בוא נצא Bo’i lo nisachef – Come on, let’s (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף Bo’i! (abbreviation of the former) – Let’s not get carried away – !בואי Lo, bo’i – Right, you’re way over the top – לא, בואי Ata ba elai – You’re coming to me – אתה בא אליי Ata ba le’echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול Ata ba la’azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע Ata ba lehagid li? – You’r

מה אנשים אומרים כשהם צריכים ללכת לשנייה לשירותים? ולמה אנשים כותבים "פיפי" כתגובה למשהו נורא מצחיק שהם רואים באינטרנט? בואו נלמד. הפרק לא מתאים למאזינים שיש להם בעיה עם הנושא.   Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Pipi – pee – פיפי Sheten – Urine – שתן Bdikat sheten – Urine test – בדיקת שתן Shniya, ani osa pipi ve-az nedaber od – Just a sec, I am making “pipi” and then we’ll talk more – שנייה, אני עושה פיפי ואז נדבר עוד Pipi rega, pipi shniya – I am going to the bathroom for a sec. – פיפי רגע, פיפי שנייה Hafsakat pipi – Pipi break – הפסקת פיפי La’atsor le-pipi – To stop for pipi – לעצור לפיפי Pipi dahuf – Urgent “pipi” – פיפי דחוף Yesh li pipi – I gotta pee – יש לי פיפי Ze haya ma she-nikra ‘pipi’. Mats’hik be-teruf – This was what is called ‘pipi’. Insanely funny – זה היה מה שנקרא ‘פיפי’. מצחיק בטירוף “Pipi!” – Hilarious – “פיפי!” Ko’ev li ha-pipi (Child language) – My x hurts – כואב לי ה”פיפי” Pipi ve-lishon – Go to the bathroom and to bed – פיפי ולישון Lehash

Fair warning: this episode is not for everybody. We’re talking about body fluids, especially ‘number 1’ in the bathroom. Hey, it’s important to know how to ask for a urine test, how to say ‘to hold it,’ and to say politely that you have an urgent need. If you’re uncomfortable hearing about bodily fluids and their organs, then feel free to skip this episode. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Pipi – Pee – פיפי Sheten – Urine – שתן Bdikat sheten – Urine test – בדיקת שתן Shniya, ani osa pipi ve-az nedaber od – Just a sec, I am making “pipi” and then we’ll talk more – שנייה, אני עושה פיפי ואז נדבר עוד Pipi rega, pipi shniya – I am going to the bathroom for a sec. – פיפי רגע, פיפי שנייה Hafsakat pipi – Pipi break – הפסקת פיפי La’atsor le-pipi – To stop for pipi – לעצור לפיפי Pipi dahuf – Urgent “pipi” – פיפי דחוף Yesh li pipi – I gotta pee – יש לי פיפי Ze haya ma she-nikra ‘pipi’. Mats’hik be-teruf – This was what is called ‘pipi’. Insanely funny – זה היה מה שנקרא ‘

ישראלים, כמו כולם, אוהבים להתלונן. "סיוט" הוא חלום רע, אבל אפשר גם להשתמש בו כדי לתאר תור נוראי בסניף הדואר המקומי. באילו עוד מילים אפשר להשתמש? בואו להתלונן איתנו. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lehitlonen – To complain – להתלונן Hu mitlonen al mashehu/mishehu – He complains about something/someone – הוא מתלונן על משהו/מישהו Mitlonenet al ha-hom – She is complaining about the heat – מתלוננת על החום Haya li kashe, ani lo mitlonenet – It was hard for me, I am not complaining – היה לי קשה, אני לא מתלוננת Lekater – To whine – לקטר Eize kef lekater al ha-matsav ha-kalkali – How fun it is to whine about the economic situation – איזה כיף לקטר על המצב הכלכלי Ma ata mekater, lama at mekateret? – Why are you whining? – מה אתה מקטר, למה את מקטרת? Kitur, kiturim – Whine/s – קיטור, קיטורים Tluna – Complaint – תלונה Netsiv tlunot ha-tsibur – Ombudsman – נציב תלונות הציבור Siyut – Nightmare – סיוט Inuy/yim – Torture/s – עינוי/יים Le-anot – To torture – לענות Gehenom – He

Sometimes one needs to whine ('lekater') and to go over the top. Israelis love to complain and use words like inferno, hell, nightmare, torture, and other flowery terms to describe another horrible queue at the bank. Let’s add some phrases to our Streetwise Hebrew complaint toolkit with today's episode. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lehitlonen – To complain – להתלונן Hu mitlonen al mashehu/mishehu – He complains about something/someone – הוא מתלונן על משהו/מישהו Mitlonenet al ha-hom – She is complaining about the heat – מתלוננת על החום Haya li kashe, ani lo mitlonenet – It was hard for me, I am not complaining – היה לי קשה, אני לא מתלוננת Lekater – To whine – לקטר Eize kef lekater al ha-matsav ha-kalkali – How fun it is to whine about the economic situation – איזה כיף לקטר על המצב הכלכלי Ma ata mekater, lama at mekateret? – Why are you whining? – מה אתה מקטר, למה את מקטרת? Kitur, kiturim – Whine/s – קיטור, קיטורים Tluna – Complaint – תלונה Netsiv tlunot ha

‘Haver,’ the Hebrew word for ‘friend,’ has had quite an amazing comeback to modern Israeli lingo. How do we use it in this day and age and how do we differentiate between a platonic friend and a serious partner? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shalom haver – Goodbye friend – שלום חבר Heye li haver – Be a friend for me – הייה לי חבר Tihye/Tihyi/Tihyu – Be! (Imperative) – תהיה/תהיי/תהיו Ze Ben, haver – This is Ben, a friend – זה בן, חבר Ze Ben, haver yakar – This is Ben, a dear friend –זה בן, חבר יקר Ze Ben ha-haver sheli – This is Ben, my boyfriend – זה בן, החבר שלי Ze Ben, ha-haver – This is Ben, the friend/boyfriend – זה בן, החבר Ze Ben, ha-ben zoog – This is Ben, my partner –זה בן, הבן זוג Hu haver-haver o…? – Is he boyfriend or just a friend? – הוא חבר-חבר, או…? Ken, ze ha-haver – Yes, this is the boyfriend/the friend – כן, זה החבר Hu haver mamash tov – He’s a really good friend – הוא חבר ממש טוב Anachnu yedidim – We’re (just) friends – אנחנו (רק) ידידים

בישראל הסוציאליסטית של שנות ה-50 "חבר" הייתה מילה חשובה. כשהפכנו לקפיטליסטים היא נשארה מאחור. בשנים האחרונות היא חזרה אלינו, והמלצר בבית קפה תל אביבי יקרא לכם "חברים, השולחן שלכם מוכן". קאמבק.   Looking to support the show? Learn how on Patreon.   Words and expressions discussed: Shalom haver – Goodbye friend – שלום חבר Heye li haver – Be a friend for me – הייה לי חבר Tihye/Tihyi/Tihyu – Be! (Imperative) – תהיה/תהיי/תהיו Ze Ben, haver – This is Ben, a friend – זה בן, חבר ֿZe Ben, haver yakar – This is Ben, a dear friend –זה בן, חבר יקר Ze Ben ha-haver sheli – This is Ben, my boyfriend – זה בן, החבר שלי Ze Ben, ha-haver – This is Ben, the friend/boyfriend – זה בן, החבר Ze Ben, ha-ben zoog – This is Ben, my partner –זה בן, הבן זוג Hu haver-haver o…? – Is he boyfriend or just a friend? – הוא חבר-חבר, או…? Ken, ze ha-haver – Yes, this is the boyfriend/the friend – כן, זה החבר Hu haver mamash tov – He’s a really good friend – הוא חבר ממש טוב Anachnu yedidim – We’re (just) friends – אנחנו (רק) ידידים Kama ha-haver

Do you know how to say ‘a good catch’ in Hebrew? How about ‘virtual reality’? And ‘sense of direction’? This episode is all about the nuances of an interesting word for all these contexts. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ani holech lesham ve-lo motse – I am going there, and I don’t find – אני הולך לשם ולא מוצא Metsi’ah/ot – Finding/s – מציאה/מציאות A groysé metsi’é (Yiddish) – A big catch (not!) – א גרויסע מציעא Hu lo kazé groysé metsié – He’s not such a good catch – הוא לא כזה גרויסע מציעא Gam ken groysé metsié – Another good catch (not!) – גם כן גרויסע מציאע Shuk ha-metsi’ot – The bargain market – שוק המציאוֹת Metsi’ut aheret – Another reality – מציאוּת אחרת Metsi’ut meduma – Virtual reality – מציאוּת מדומה Metsi’ut – Reality – מציאוּת Ze (lo) motsé hen be-enay – I (don’t) like it – זה (לא) מוצא חן בעיני Matsa chen be-enaych/enecha? – Did you like it? – מצא חן בעיניך/בעינייך? Efo at/a nimtsa/nimtset? – Where are you located? – איפה את/ה נמצא/ת? Hi lo nimts

StreetWise Hebrew gets scientific: host Guy Sharett is conducting an experiment with brand new podcasts. Meant for listeners who want to develop their advanced language skills, these episodes are entirely in Hebrew. Have a listen and let us know what you think. Should we keep it going? Let us know. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Playlist: Nechi Nech – all this time / נצ’י נצ’ – כל הזמן הזה (lyrics)  Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Four years ago, we aired our first show, and this month, in August 2017, we are celebrating more than 1.4 million downloads. So for our fourth birthday, let’s learn the word ‘arba,’ which means ‘four’ in Hebrew, and its root. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Arba lifnot boker lo nirdemet – 4 am, I cannot sleep – ארבע לפנות בוקר לא נרדמת Arba – Four (f.) – ארבע Arba’a – Four (m.) – ארבעה Arba’a haverim – Four male friends – ארבעה חברים Arba haverot – Four female friends – ארבע חברות Revi’iya – Quartet – רביעייה Revi’iyat meitarim – String quartet – רביעיית מיתרים Revi’iat haverim – Four close friends – רביעיית חברים Revi’iyat binyanim – Four buildings compound – רביעיית בניינים Reva – Quarter – רבע Shalosh va-reba – Quarter past three – שלוש ורבע Reva le-hamesh – It’s quarter to five – רבע לחמש Ten li reva paprika – Give me a quarter of paprika – תן לי רבע פפריקה Shlosha reva’im – Three quarters – שלושה רבעים Shlosht riv’ei (shloshtreve) – Three quarters (smic

So you went to buy clothes in a Tel Avivi shop. The next thing you know, the customer next to you, while trying on a dress, says that you shouldn’t wear red. Ever. Let’s talk about what just happened here and learn some phrases in clothes shopping lingo. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lakachti le-baali kazé – I took one just like this for my husband – לקחתי לבעלי כזה Lakachti le-achoti kazé – I took one just like this for my sister – לקחתי לאחותי כזה Ahoti gam kanta kazé – My sister also bought one like this – אחותי גם קנתה כזה Kazé – Like this – כזה Yesh kazé aval gadol? – Do you have one like this, but bigger? – יש כזה אבל גדול? Yesh kazé be-od tsva’im? – Do you have one like this, in additional colors? – יש כזה בעוד צבעים? Yesh kaze be-kahol? – Do you have one like this in blue? – יש כזה בכחול? Efshar limdod? – May I try it on? – אפשר למדוד? Ta medida – Fitting room – תא מדידה Mamash mat’im lecha/lach – It really suits you – ממש מתאים לך Gadol miday (ala

It's so hot in Tel Aviv, you cannot believe it. Ham! But if you want to say, "I am hot", don't translate directly from English to Hebrew. Listen to this episode first. Without your kids. You'll understand in a minute. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ham – Hot, angry, horny – חם Haya ham – It was hot – היה חם Yihye ham – It will be hot – יהיה חם Ham! – It’s hot – חם! Ha-bos sheli ham alay – My boss is angry at me – הבוס שלי חם עליי Hu ham esh, Hi hama esh – He’s horny, she’s horny – הוא חם אש, היא חמה אש Haya li ham – I was hot – היה לי חם Ham li – I am hot – חם לי Ani ham – I am horny – אני חם Haya li ham – I was hot – היה לי חם Gal hom – Heatwave – גל חום Hom – Heat, fever – חום Yesh lo hom gavoha – He’s got high fever – יש לו חום גבוה Mehamem eize marak kufsaot – I am heating up canned soup – מחמם איזה מרק קופסאות Lehamem – To warm, heat up, to stir up, to inflame – לחמם Tehamem ta’shnitzel – Heat up the schnitzel – תחמם ת’שניצל Ma at/a mehamem/et? – Why a

A teenager in central Tel Aviv said something to his friend on the phone that made Guy think: How do we say 'whiner' and 'to whine' in Hebrew? Today's episode is about the word 'bachyan' and its variations. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Hu bacha – He cried – הוא בכה Livkot – To cry – לבכות Bachiti – I cried – בכיתי Eineni tinok bachyan – I am not a whining baby – אינני תינוק בכיין Bachyan – Whiner – בכיין Bachyanut – Whining (noun) – בכיין Hu stam mitbachyen – He’s just whining – הוא סתם מתבכיין Lehitbachyen – To whine, to complain while feeling sorry for oneself – להתבכיין Mitbachyen – Whining – מתבכיין Dai, ya mitbachyen – Enough already, you whiner – די, יא מתבכיין Hitbachyenut – Whining – התבכיינות Music: Aviv Geffen – Livkot Lecha (lyrics) Dudu Tassa – Bachiti Ahuva Tsadok – Dani Gibor (lyrics) Teapacks – Hora Nadlanim (lyrics) The Knesset TV Channel MK Shelly Yachimovich – TV2 interview Idan Raichel’s Project – Min’i Kolech Mi-bechi Want to see more

How do you tell someone not to do something in Hebrew? Use ‘al’ (that’s A-L), which means ‘don’t.’ On this episode, Guy explains how to use this little word, and how to say ‘just don’t.’ Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Al tid’agu li – Don’t worry about me – אל תדאגו לי Rak al tagid li – Just don’t tell me – רק אל תגיד לי Ata al tagid li ma laasot – You (m.) don’t tell me what to do – אתה אל תגיד לי מה לעשות At al tagidi li ma laasot – You (f.) don’t tell me what to do – את אל תגידי לי מה לעשות Al tivke – Don’t cry – אל תבכה Al na tivki argentina – Please don’t cry Argentina – אל נא תבכי ארגנטינה Al na tomar li shalom – Don’t say to me “shalom”, say just “lehitraot” – אל נא תאמר לי שלום, אמור רק להתראות Lo, al tevatri – No, don’t give up – לא, אל תוותרי Al tishkechi – Don’t forget (f.) – אל תשכחי Al tishkach – Don’t forget (m.) – אל תשכח Al tishkechu – Don’t forget (pl.) – אל תשכחו Al tbalbel ta’moach – Don’t drive me crazy / Don’t waste my time – אל תבלבל ת’