Lcud

סדרה בנושא דיור בר השגה של המעבדה לעיצוב רעיוני בוחנת את המנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור ולסייע לאוכלוסיות שונות בעיר. המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר "בהישג יד" והיכן ניתן לבנות יחידות דב"י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה דרך החזון המטרות שהובילו לקידום הנושא, הקריטריונים למי מיועד הדיור בהישג יד, ומגוון מדוע חשוב לשמור על מגוון עירוני וכיצד מגוון קשור בדיור

סדרה בנושא דיור בר השגה של המעבדה לעיצוב רעיוני בוחנת את המנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור ולסייע לאוכלוסיות שונות בעיר. המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר "בהישג יד" והיכן ניתן לבנות יחידות דב"י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה דרך החזון המטרות שהובילו לקידום הנושא, הקריטריונים למי מיועד הדיור בהישג יד, ומגוון מדוע חשוב לשמור על מגוון עירוני וכיצד מגוון קשור בדיור.

בפרק זה נסייר עם האדריכלית תיאה קיסלוב ממשרד קייסלוב קיי, שתכננה את מכללת קלישר לאמנות בתל אביב, זוכה פרס רכטר לשנת 2000. הבניין, הממוקם בכניסה לשוק הכרמל, משמש היום את המרכז לאמנות עכשווית ואת סדנאות האמנים. תכנון הבניין ומיקומו היו חדשניים מאוד בשעתו. בזמן תכנונו היתה הסביבה מוזנחת, ונתפסה כמרחב קצה. כיום האזור עבר תהליכי התחדשות רבים, שהטביעו חותמם גם בסביבת הבניין ועליו. מה עמד מאחורי סיפור הקמתו? מה היה בו כה חדשני וכיצד מתייחסת האדריכלית לשינויים שחלו בו לאורך השנים?

בפרק זה נסייר עם האדריכל איתן קימל ממשרד קימל אשכולות שתכנן את בניין בית הלוחם בבאר שבע , זוכה פרס רכטר לשנת 2010. בית הלוחם נבנה על ידי משרד הביטחון ונועד לספק מענה לצרכיהם של נכי צה"ל החיים בדרום הארץ. זהו מבנה קהילתי ייחודי שמחייב התייחסות לנגישות כחלק ממערך התנועה והסטרוקטורה של המבנה. הבניין שממוקם בלב המדבר ומתכתב עם אנדרטת לחטיבת הנגב של דני קרוון, מציע קריאה חדשה של הבטון ושל המושג מקלט, מחסה.

בפרק זה נסייר עם האדריכלית ברכה חיוטין שתכננה את היכל המשפט בחיפה, זוכה פרס רכטר לשנת 2006. הרבה מחשבה הושקעה בעיצוב של היכל המשפט, וניכרת בו גם חדשנות פרוגרמתית אשר השפיע על כל עיצוב חלקי הבניין. מה עומד במרכז קבלת החלטות התכנוניות בעיצוב הבניין? כיצד מתייחס הקונספט האדריכלי למגוון המשתמשים בבניין, לנאשמים, לשופטים והקהל הרחב? על השיקולים השונים, בארגון המבנה, בבחירה של החומרים והריהוט והאופן שבו כל פרט ופרט משפיע על יחסי הכוח באולמות ובמבנה בכללו, נשוחח עם ברכה חיוטין.

בפרק זה נסייר עם האדריכלים דויד גונגהיים ודניאל מינץ, שתכננו את בית הספר ללימודי השואה ביד ושם, זוכה פרס רכטר לשנת 2012. בתכנון הבניין, ביקשו האדריכלים לחגוג את החיים, נשמע כאוקסימורון?

בפרק זה נסייר עם האדריכל דני לזר שתכנן את בניין המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת באר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2014. לזר אחראי גם לתכנון תחנת רכבת האוניברסיטה בבאר שבע, גשר ההליכה שמחבר בין תחנת הרכבת לאוניברסיטה ופביליון הכניסה. מספר צעדים אחריו ממקומם בניין המחלקה לפיזיקה מה שיוצר רצף אדריכלי המשכי ומרתק

סיימנו את הסדרה שלנו האדריכלים על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל, רצינו להזכיר מה היה לנו ולהודות לאורחים הרבים וגם.. לבשר על הסדרה החדשה שתעלה בסוף החודש שתמשיך להעמיק בארכיטקטורה והפעם נסייר במבני ציבור עם אדריכלים זוכי פרס רכטר

המהפכה הטכנולוגית שינתה את האופן שבו אנו פועלים במרחב. המרחב הפיזי אינו יכול להיתפס במנותק מזה הווירטואלי, הם שלובים זה בזה. האם שינוי דרמטי זה השפיע על תכנון מבני החינוך?

מה המשמעות לגדול בבית בו אדריכלות היא אורח חיים טוטלי? איך זה נראה מנקודת מבטו של ילד, כיצד נתפס היום ממבט של אדם בוגר? שיחה עם האדריכל מיקי מנספלד בנו של אל מנספלד שתכנן את מוזיאון ישראל והיה לאחד האדריכלים החשובים והמשפיעים

השוק הסיטונאי בתל אביב הוא מהפרויקטיים הגדולים והמשמעותיים שנעשו בעיר, יש הרואים בו סמל לחדשנות ומנגד יש המבקרים אותו. ראיון עם טלי יער-קוסט שמשרדה תכנן את הפרוייקט.על הרציונאל התכנוני של השוק הסיטונאי והאתגרים בפרויקטים של התחדשות עירונית

משרד יער מתמחה בין היתר בתכנון שכונות מגורים, מה השתנה בתכנון השכונות בישראל? כיצד התכנון משפיע על מגוון האוכלוסייה? האם מתכננים אחרת שכונה בתל אביב ובבאר שבע? טלי יער-קוסט תדון בפרק בשני פרויקטיים: תכנון שכונת המשתלה בתל אביב ושכונת הפארק בנחל באר שבע

איך מתכננים בתי חולים? האם חלו שינויים דרמטיים באופן בו אנו מתייחסים לחולה ולמשפחתו? האם לשינויים אלו ביטוי אדריכלי? הפרק ידון במעורבות של משרד שרון אדריכלים בתחום תכנון בתי החולים, תוך התייחסות להבדלים הדוריים בתכנון בתי החולים. הפרק יציג שני מבנים באיכילוב: מגדל סוראסקי ובניין הלב על שם סמי עופר.

ראיון עם האדריכל ארד שרון נכדו של אריה שרון שאחראי לתכנית שרון, תכנית המתאר הראשונה והמשפיעה בישראל. נשוחח על השושלת המשפחתית, על אביו אלדר שרון, ההצטרפות של כל אחד למשרד, הלבטים, הפרויקטים וההבדל בין הדמויות השונות שהפכו לאייקנות בתרבות הישראלית ובמורשת האדריכלית

בחלקה השני של השיחה עם דניאל ודודי זרחי הם בחרו להציג שלושה פרויקטים המייצגים את העבודה הרב-דורית במשרד: בית חולים תל השומר אותו תכנן משה זרחי, קרית עתידים, פרויקט אשר הוביל דודי זרחי והיכל בתי המשפט בירושלים ובהובלתו של דניאל זרחי. בדבריהם הם מסים להסביר את המשותף בין העבודות לאורך השנים ובמיוחד עומדים על התפיסה המערכתית המאפיינת את הפרויקטים שלהם, ההתייחסות למקום ולקונטקסט והשפה האדריכלית המאפיינת את עבודתם.

דודי ודניאל זרחי בראיון לפודקסט האדריכלים. הפרק יתמקד בתחרויות אדריכלים, איך ניגשים לתחרות, איך מתחילים פרויקט, ומה הייחודיות והמרכזיות של תחרויות אדריכלים למקצוע?

איך השתנה התכנון של בתי הבראה ובתי מלון וכיצד זה משקף את השינויים בתרבות הצריכה והפנאי שלנו? הפרק יעבור דרך שלושה דורות של תכנון בתי מלון בישראל: מבתי ההבראה בתכנונו של זאב רכטר, דרך מלון הילטון ת"א שתכנן יעקב רכטר ולבסוף מלון אלמה ששופץ על ידי הנכד אמנון רכטר

פרק ראשון בסדרת הפודקסט האדריכלים, על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. שיחתנו הראשונה עם אמנון רכטר תתמקד בסיפור המשפחתי, עבודותיו הראשונות של סבו זאב רכטר, התפתחות המשרד, החינוך של אמנון רכטר והצטרפותו למשרד לצד אביו.

אורבנולוגיה מציגה סדרת פודקסט חדשה על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. ראיונות עם אדריכלים מובילים בישראל שהם הבנים והנכדים של אדריכלים שעיצבו והשפיעו על הזירה האדריכלית

פרק הסיכום בסדרה: קרית משה האור שבקצה המנהרה?!. שיחה עם ד"ר טלי חתוקה על תפקידה ומקומה של המדינה בתוך פרויקט מסוג זה. האם המדינה מכתיבה סדר יום לפרויקט? האם פרויקט זה הוא המשך של שיקום שכונות, והאם זו אכן התחדשות עירונית? הפרק מציב סימן שאלה בנוגע לבינוי פינוי בקרית משה וקובע כי לא מדובר בניסיון ערכי, רעיוני ותכנוני של המדינה לחלץ אנשים מעוני, אלא בפרויקט היוצא מנקודת מוצא כלכלית גרידא